אז התיישבתי לאכול,
ולפני שנתתי ביס, מיטל נכנסה, כמו רוח סערה.
"מה קרה?"
חייבים לנסוע לאיטליה. מיד. עכשיו."
"אבל אני רעב!"
"תאכל אחר-כך," והיא אחזה בידי ולקחה אותי למטוס.
הגענו לאיטליה, לא הספקתי לנשום את האוויר שלה,
היא אומרת לי - "חייבים לגנוב את הציור של ואן-גוך,"
"למה?" "כובע,"
גנבנו את הציור של ואן-גוך.
אני מנסה להירגע, אבל לא -
"חייבים לברוח מיד לישראל!"
"כבר?"
"כן,"
עלינו על מטוס לישראל.
באתי הביתה שלי ואכלתי את השניצלים.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.