|
וכבר אור דועך בחשיכה.
רוח של ערב משייטת
בנעימים.
תרמילי תקוות נגוזות ברוח
נשאתי על שכמי אולי יבוא היום
ואתעורר מהציפיות הנוברות בי
כחולדה.
ימים מוכספים עוברים בי
ממתינים לאהבה.
תכלת מוזהבת של תום
מותירה בי סימנים,
ושוליה כקדירה נישאת ברוח
כולה אור מסנוור, כשמש
הזורחת על אתמולים. |
|
|
בהתחלה לא היה
משהו מיוחד. סתם
הלכנו ברחובות,
הסתובבנו. אחרי
כמה זמן הוא רצה
לחזור הביתה,
אבל אני אמרתי
לו לא, היום זה
היום, היום אין
הביתה. לקחתי
אותו לגן מאיר,
לאחת הפינות
החשוכות, קשרתי
אותו לעץ,
הורדתי את
המכנסיים ועשיתי
לו מה שעשיתי.
אחר כך חזרנו
הביתה.
אחד, תל-אביבי,
מספר על טיול עם
הכלב |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.