לְכָל אָדָם בְּחַיַּי יֵשׁ מַד
אֶנֶרְגְּיָה הַנָּע לְצִדּוֹ;
מִדָּה מסוימת מֻקְצֶבֶת
סמנטיקה הַקּוֹבַעַת לְמֶשֶׁךְ
כַּמָּה זְמַן תִּמָּשֵׁךְ הַשּ-ִיחָה שֶׁלִּי אִתּוֹ.
הִיא תְּלוּיָה; בחספוס שְׁנִינוּתִי
וְרֶגֶשׁ עָמֹק אֶל הַדְּבָרִים הַקְּטַנִּים.
יֵשׁ אֲנָשִׁים עִם כֹּחַ בִּלְתִּי נלאה.
הַשּ-ִיחָה מְזִינָה דָּלַק אֶת עַצְמָהּ
וּמְזִינָה, וּמְזִינָה. הָאֲנָשִׁים חוֹלְפִים
וְכָלַל לֹא מודעים לַדִּיאָלוֹג הַבָּרָק
שֶׁמִּתְחוֹלֵל מַמָּשׁ לְיָדַם.
יֵשׁ אֲנָשִׁים שֶׁדּוֹרְשִׁים דְּחִיפָה
אֲרֻכָּה, מְקַרְטַעַת.
אֶפְשָׁר לְהַרְגִּישׁ מתווי הַקּוֹל
אֶת הַתְּנוּעוֹת המכניות חוֹרְקוֹת
מבעד לַמַּעֲטֶפֶת הַנְּפָשׁוֹת;
מַכְרִיחִים, מַכְרִיחִים אֶת הַחַיִּים. |