[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה







גיא שמש
/
רוחמה

תגיד שלום לכלבה רוחמה... שלום, שלום. עכשיו תכניס אותה לתוך
הבור ותכסה. אבל יהיה לה בודד בתוך הבור, וגם חשוך, מחניק
ובודד. אמרת בודד פעמיים... מה יהיה איתך? לא יהיה לה חשוך,
מחניק ובודד, כי היא מתה, היא כבר לא פה. אז תכניס אותה לתוך
הבור ותגיד לה שלום. אבל הנה היא, למה אתה אומר שהיא לא פה?
הנה היא, אני רואה אותה. זו לא היא, זה רק הגוף שלה, היא מתה,
והנשמה שלה הלכה למקומות אחרים. איזה מקומות? גן-עדן של כלבים.
יש גן-עדן לכלבים? בטח שיש, לכל יצור חי יש גן-עדן, גם
לבני-אדם, אבל בגן-העדן של הכלבים יותר כיף יהיה לה. למה? כי
הוא בנוי בשביל כלבים. מה יש שם? יש שם אחו הרבה שהיא תוכל
לרוץ ולהשתולל, והרבה מים ואוכל שהיא תוכל לאכול, וגם הרבה
כלבים שיעשו לה טובה. איזו טובה? לא חשוב, כשתגדל... ומה יהיה
עם הגוף שלה? הוא יתפורר, יירקב וייעלם, ולא יישאר ממנו כלום,
אולי רק עצמות. זה עצוב... זה לא עצוב, זה שמח, כי היא השתמשה
בגוף שלה, ועכשיו היא כבר לא צריכה אותו, אז היא זורקת אותו.
כמו שזורקים בגד? כן, בדיוק. אז מה היא תלבש? מה? מה זאת
אומרת? איזה גוף יהיה לה? לא יהיה לה גוף, כי בעולמות אחרים
אין גוף, רק נשמה. אז איך היא תרוץ באחו? עם הנשמה. אז למה היא
צריכה לאכול? זה מזון רוחני. ומים? מים רוחניים, לא משהו
שאנחנו מבינים. תפסיק לשאול כל-כך הרבה שאלות, ותכניס אותה
לבור. אבל זה עצוב לי... זה נראה עצוב, אבל זה לא, כי טוב לה
עכשיו, בגן-העדן של הכלבים, היא והנשמה שלה. היא והנשמה שלה זה
נפרד? לא... זה אותו הדבר, אני קצת התבלבלתי. יאכלו אותה
תולעים? מה פתאום? שמוליק מהגן אמר שבאדמה שמישהו מת אוכלים
אותו תולעים. אל תקשיב לחברים שלך, הם ילדים טובים, אבל לא
כל-כך חכמים. אין ולא יהיו שום תולעים. טוב. אז תקבור אותה
כבר! טוב, למה אתה צועק? אימא אומרת שהיא שונאת שאתה צועק, וזה
גורם לה לרצות למות. ככה היא אמרה? כן. טוב, אני אשתדל לא
לצעוק, אבל לפעמים אני צועק כשאני מתעצבן. למה אתה מתעצבן? כי
מעצבנים אותי. אני עיצבנתי אותך? לא. אז למה צעקת? כי המצב הזה
מעצבן. זה מעצבן לקבור כלבה. אותי זה מעציב... כן, אני יודע.
טוב, אני אשים אותה בחור, ואז נלך לאכול מרק. למה אתה קורא
לקבר "חור"? סליחה, זה נפלט לי, לא התכוונתי. טוב. להתראות
רוחמה, אנחנו אוהבים אותך. תן לי לכסות את זה, זהו. טוב, בוא
נלך מכאן. אפשר יהיה לבקר אותה? כן. בין איזה שעות? מה? מה הם
שעות הביקור? אה... אה... שעות הצהריים ככה. בסדר. אני אבקר
אותך הרבה, רוחמה. תיהני לך בגן-עדן. חחח... מה מצחיק? כלום.







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
"אז...אתה הולך
להכין חביתה?"


מתוך ספר טיפשי
שקראתי.



בוליביה.


תרומה לבמה




בבמה מאז 21/7/18 12:26
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
גיא שמש

© 1998-2018 זכויות שמורות לבמה חדשה