[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה








לולה, אני קורא לה מהפתח של הדלת. לולה בואי כבר. הריח הזה
נהדר ואני רעב כמו זאב. נראה שהיא עסוקה במשהו. אני בטוח שהיא
אפילו לא שומעת למרות שהיא די קרובה. אני ליד הדלת והיא בחניה.
אם אלהים נותן למלכות האלה ראש כפול, הן אמורות להצליח לעשות
יותר מדבר אחד בו זמנית, לא? היא לא עונה.
תקשיבי, אני מחליט עכשיו לנקוט באסרטיביות, אני לא מחכה. אני
אוהב את האוכל חם. את באה או לא? אני מתחיל לחשוב שהבחור
הג'ינג'י מהצד המזרחי של השכונה שוב מנסה לעשות לה עיניים,
ושזו הסיבה שהיא מתעלמת ממני. אני מחליט להיכנס ושהיא תבוא
כשתבוא. לא מחכה לה יותר.
האוכל פשוט מצויין! אני מלקק את האצבעות. מתענג על כל אצבע
ואצבע. כל כך טפשי שהיא מניחה לו להתקרר. ובגלל סתם איזה נפל
ג'ינג'י. לא מבין מה היא מוצאת בו.
אני מחליט לעשות נסיון אחרון לפני השינה.
תקשיבי לולה, אני מרים את קולי ביציאה מהדלת, שנים שאנחנו תמיד
אוכלים יחד זה עם זו אבל הפעם....
ואז המראה מכה בי. גל בחילה מאיים לחנוק אותי. זו היא. שוכבת
ממש סמוך לחניה. אד דק וחמים מקיף אותה. אני מקיא את נשמתי. לא
מסוגל להתקרב. החזה שלה דומם. אני יכול להריח את החום של הגוף
שלה. אני מילל לירח כמו מטורף ומתקרב אליה לאט. שמונה שנים
ואני עדיין מאוהב בה. אוהב כל מילימטר בגוף ובנפש שלה. אני
כושל עד אליה. העיניים שלה עצומות. אני מחכך בעדינות את הראש
שלי בסנטר שלה. הגוף שלה עדיין חמים. המחשבה על זה שאני אכלתי
בזמן שזה קרה, מוציאה אותי מדעתי. למה לא התעקשתי? מדוע לא
קראתי לה כמו תמיד? איך אמשיך מכאן לבד? בלי לחשוב, אני נשכב
מאחוריה, עוטף את הגוף החם והדומם שלה בשלי, מניח עליה את ידי
הימנית ומקווה שכשזה יקרה, לא ארגיש את הכאב.







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
אתם באמת רוצים
עוד סלוגן?
לא נראה לכם כמו
בזבוז של משאבי
אנוש?



הפרולטריון


תרומה לבמה




בבמה מאז 19/7/18 20:09
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
אפרת בנור

© 1998-2018 זכויות שמורות לבמה חדשה