אני לא אתן לך לייק, כי אתה כותב שטויות משוגעות, ואתה משוגע
בעצמך! אמר לי המגיב בדף הפייסבוק, ואני נעצבתי אל לבי. הוא לא
מבין את החוכמה שלי. לא נורא, אמרתי, לא כולם חכמים כמוני,
אמרתי לחברתי זה משכבר, ומזגתי לי מיץ תפוזים קר מעם המקרר. לא
רק שהם לא חכמים, הם טיפשים, כמו נעל! היא אמרה ויישרה את
השמלה שלה. אולי אתה רוצה להפשיל ממני את השמלה ולעשות לי טוב
למטה? היא שאלה. האם הגברת לובשת תחתונים? שאלתי. לא ולא. היא
ענתה. אם כך אשמח לטעום מפרח צופך, מדבשת הדבש שבתוך תוכך, רק
תני לי רגע לכתוב תזה חוצבת להבות על רקב השלטון הציבורי-חברתי
במדינה מוכת שיגעון זו. אני אחכה לך בסבלנות, היא אמרה. זה לא
ייקח הרבה זמן, יקירתי, אמרתי. ותוך חמש דקות כתבתי חמש אלף
מילים של אש ועשן ושלחתי אותם לגורמים הרלוונטיים. עתה הרשי לי
לענג אותך קצת בעולם מוכה ייסורים זה, אמרתי לה, והתחפרתי לה
מתחת לשמלה. עשיתי את כל הטריקים והשטיקים עם הלשונות
והאצבעות, ואפילו השתמשתי באף. לאחר שרשרת אורגזמות של שבע
אורגזמות היא נרגעה, ואני שבתי לעבודתי לנקות את העולם מ-כל
הזוהמה. "אדוני השר, עם כל הכבוד, אתה לא מבין את דרכי האל!"
הוכחתי שר סורר בממשלת ישראל. "אז תגיד לי מה עליי לעשות,
אדוני המקובל," הוא אמר בקול רועד. אמרתי לו מה עליו לעשות,
וגם הסברתי לו למה, עד כמה שהוא מסוגל להבין, ואת ההשלכות של
העשייה של הדבר ושל אי-העשייה של הדבר. הוא החכים, ואני חזרתי
למטבח ומזגתי לי מיץ תפוזים קר מעם המקרר. החוכמה ממש נשפכת
ממך! התחנפה אליי חברתי זה משכבר כי נתתי לה קודם שבע אורגזמות
בשרשרת. זה בגלל שאני לא חושב עם השכל, אלא ברמה על-שכלית,
אמרתי. אני קולט מידע מהיקום, ומשדר אותו. העבודה זה לפתוח את
החושים למידע האינסופי שזורם דרכי ודרך כולם בכל מקום כל רגע.
איזה איש ענק אתה, וגם הלשון שלך טובה, החמיאה לי חברתי זה
משכבר. זה דורש הרבה אימונים להתעלות מעל הטבע הבהמי, אמרתי
לה, ופינקתי את עצמי בכדור גלידה.