הסבא, הנכד ורוחות הקדמה
יום אחד, סבא ניהל שיחה עם נכדו.
הילד אמר: "תגיד לי, סבא, אני לא מבין, למה המבוגרים מתקשים
לקבל אותנו, דורות צעירים, עם הטלפונים החכמים וגאדג'טים
הטכנולוגיים שלנו, אתם רואים שהעולם משתנה בכל מקרה".
הסבא חשב קצת לפני שהוא השיב ואז הוא אמר, "תן לי לספר לך
סיפור ...
יום אחד, אמר עץ הארז לעשב שוטה שצמח לרגליו, "היי, עשב קטן,
למה אתה לא שותל את הרגליים עמוק באדמה, ומרים את הראש באומץ
באוויר כמוני?"
"אני לא יכול כזה גדול, אבל אני חושב שאני בטוח יותר כך, "אמר
העשב השוטה.
כשהרוח נשבה, עמד העץ הגדול בגאווה זקוף עם מאה זרועותיו
מורמות לשמים. אבל העשב קד קידה נמוכה ברוח ושר שירים
מאושרים.
"יש לך סיבה לבכות ולא לשיר שירים שמחים, "אמר העץ. "הרוח
הקלילה ביותר שנושבת כבר גורמת לך להרכין את ראשך, בעוד אני,
העץ האדיר, עומד זקוף ומוצק גם לפני הסערה האימתנית ביותר".
הילד עצר את סבו ואמר:
"רגע! רגע! רגע!
אני חושב שאני מבין, העץ מייצג את המסורות והדורות הישנים
והחזקים, ואילו העשב השוטה מייצג את הדורות הצעירים - האם זה
נכון, סבא? "
"כן, ילד יקר!"
"וכך מסתיים הסיפור? "שאל הנער והסב השיב.
"ובכן לא באמת. אז השיב העשב השוטה: "אל תדאג לי ולחבריי,
הרוחות לא יפגעו בנו. אנחנו קדים לפניהם ולכן לא נשבר. אתה,
בכל גאוותך וכוחך, התנגדת עד כה לרוח. אבל הסוף מגיע, "והעשב
וחבריו קראו תיגר על הרוח להתחזק ולנשוב ביתר מרץ.
"אז מה קרה בסוף? "שאל הנער.
"אם זה הסוף, אז הוא יגיע אל כולנו. אתה לא רואה את זה? "השיב
העץ. כשהעץ דיבר, רוח חזקה נשבה מן הצפון. העץ עמד בגאווה
ונלחם נגד הסערה, בעוד העשבים קדו והשתחוו. הרוח גברה בזעם,
גשם זלעפות ירד והכה באדמה והיה זה ברק שהכה בעץ, ואז ברגע אחד
ובבת אחת נפל העץ הגדול, נעקר משורשיו, ועלה בלהבות שהתפשטו
לשריפה אימתנית שדלקה וחרכה השדה כולו" אמר הסבא בקול עצוב.
"זה היה עץ יפה, אני בטוח," אמר הילד מנסה לעודד את סבא שלו.
"ובכן, זה היה באמת עץ נאה, בחור צעיר. אתה רואה כי כאשר רוחות
הקדמה נושבות חזק מדי ומהר מדי כל מה שהם משאירים מאחור הוא
אסון מוחלט. אני דואג, אתה מבין, אולי העץ הזה היה גאה מדי,
אבל לעשבים ולקני הסוף אין ערכים, בכל פעם שהרוח נושבת, הם
מתכופפים. אין להם אישיות ייחודית, אין כוח, אין שורשים חזקים,
ואפילו לא פירות יפים, כך שאם אחד מתכופף אז כל השאר אף הם
מתכופפים ואם אחד נשרף אז הם כולם נשרפים".
"אבל אני רק ילד, סבא," אמר הילד והוסיף, "ואף אחד לא יכול
באמת לשלוט ברוחות - נכון?".
הסוף
"קחו אותי אל הקסם שברגע, בלילה של תהילה, היכן שבני המחר
חולמים על רוחות השינוי" - מילות השיר "רוחות של שינוי" על ידי
Scorpions מעבירות מסר אופטימי, והמשימה היא שלנו לוודא כי אלה
'רוחות הקדמה' לא יהפכו לסערה בלתי מבוקרת. - אמת?

כאשר אנו חוברים יחדיו, יוצרים רשתות של דאגה אנושית לגבי
העתיד, אזי נמצא את הכוח והחוכמה הדרושים ליצירת עתיד טוב יותר
לכל.

העלאת האנושות על דרך חדשה
הכל מתחיל בך!

גלאוריאן
Galorian