מתגלגלים במדרון התלול
על כרי הדשא
נופלים ולא קמים,
ואז קמים ועולים שוב במדרון,
כדי להתגלגל שוב
זה כיף

יש ימים שהיא סגורה בדל"ת אמותיה
מוזגת קפה, מנגנת מוזיקה,
מציצה בטלוויזיה ובאינטרנט
יש ימים שהיא מדליקה רדיו, על אף הפרסומות

יש ימים שהיא עפה מהחלון כמו אנפה,
וחגה מעל כל הגבעות, הבתים והכבישים,
ואומרת - למה אתם אומרים אני לא יוצאת,
אני יוצאת כל הזמן, הנה תראו

הכחול העמוק בשמיים מחובר לראשה כמו ריתוך,
הוא חלק בלתי נפרד ממנה
והיא לא צריכה לצאת כדי לצאת מעצמה
היא כבר לימדה את עצמה לעשות זאת בדרכה

כשבא האיש עם כדים של מים ולחם טרי,
והמים נשפכים על גופה במקלחת
כשהיא רושמת את זיכרונותיה ומרקעי חייה,
ומוצצת את החמצן סביבה עד תום
כשהילדים אומרים שהיא זקנה,
והזקנים אומרים שהיא ילדה
כשהיא בעצמה לא שוקלת את ערכה
אז מים ניגרים כמו גשם, נשפכים מגגות הבתים,
מציפים את הרחובות ומרווים את הלב שלה
והיא שמחה, למרות
ויש לה הרבה על מה להודות

על החוש השישי,
על הנקודה בלב,
על העין השלישית
שהיא מחביאה אותם מכולם.