אני רק עובר כאן,
אני לא מכאן
ראו אותי אנשים, שאלו מי זה
אני לא עניתי להם
הם לא יודעים, וגם אני לא,
מדוע נולדתי, מדוע אני פה

אני מתפקד כמו מכונה
רוצה שיר/סיפור? תוך שנייה נשלפת מהמגירה
לא האצבעות שלי כותבות את המילים
יד נשגבה מהן מניעה אותן

היא יכולה לדעת, אבל היא לא רוצה,
כי זה יפגע בתפקוד שלה בחברה
ומאוד חשוב לה לתפקד בחברה
אולי גם לי זה היה חשוב, אילו הייתה לי ברירה

רק שעה בשעון והזמן מסחרר את עצמו
בין רשימו לרשימו, בין פקודה לפקודה
מה יקרה אם לא תבצע אותה?

אני כאן כאילו, אבל לא באמת
כל המציאות כמו קובצי מחשב
בתוך המטריקס יש זמן לפעול,
לפתוח רשימו ועוד רשימו,
עד נשתחרר מהעבדות או נמלא את חלקנו
ואז תבוא אותה הגאולה,
אם לא לנו, לצאצאינו
אם לא בגלגול הבא,
אולי בחיים אלה
אם לא בסוף המסע,
אולי במהלכו
אם לא ב-ערות,
אולי ב-שינה
אם לא בהליכה,
אולי בריצה...
או בעמידה, או שכיבה.

לכל תכונה שקיימת באדם,
קיימת בו גם התכונה ההפוכה.