ברוריה קוחנובסקי / זיכרון |
כי יכלה מן הארץ.
גם אם אמצוץ את אישוניי
גם אם אקרע את עפעפיי
יצוף ויעלה-
ככדור על המים
כיבלית על אדמת הארץ
זכר כלבי הקטן והטוב
וזכר ניחוח החלב-
מפיו הרטוב
מבטנו הרכה, החמה
מהקרום המתוח עדנות-
יסתלסל על גרוני
כטבעת עור לחנוק.
בארות אהבה עמוקה
בוערה ולא אוכלה
חמדה לאין שיעור
מגבר הזיכרון חיילים
ללא נשוא.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|