הִנֵּה אַתְּ הַדֶּרֶךְ, הַדֶּרֶךְ הַנֶּעֱלֶמֶת,
בִּצְעָדִים קָשִׁים אֶל כַּפּוֹת רַגְלַי.
עַד מָה נַפְשִׁי כָּלְתָה בְּסוֹף הַחֹם
וּבִנְקִישַׁת הַסְּתָיו לֹא נוֹתַר הַכֹּחַ.

הַנְחִינִי דַּרְכִּי, נִפְלָאִים שְׁבִילַיִךְ.
לֹא רַבּוֹת צָרוֹתָיי וּנְדִירִים ש-וֹנְאָי.
אִם אֶכְרַע וְאֶפֹּל בִּדְמָעוֹת גְּדוֹלוֹת
הַפְרִינִי דַּרְכִּי בִּש-ְמָחוֹת קְטַנּוֹת.

אַתְּ יוֹדַעַת דַּרְכִּי, סִלְלִי ש-ֵבָתִי
וְהַרְפִּי בִּי שִׁגָּעוֹן גַּדְלוּת וְרוּחַ.
מִי יִתְּנֵנִי שָׁקֵד, תָּמָר וְתֹמֶר
וְצָעַדְתִּי בִּשְׁבִילֵי זְהָב הַתַּפּוּחַ.

אֱלֹהִים פּוֹעֵם בִּי בִּצְעָדַי הַקְּטַנִּים
גַּם כְּשֶׁחַיַּי שׁוֹטְפִים כְּמוֹ הַגַּלִּים.
לֹא מָצָאתִי מַדְרִיךְ וּמוֹרֶה דֶּרֶךְ
שֶׁיְּלַמְּדֵנִי עוֹד חָכְמַת נְתִיבִים.

© כל הזכויות שמורות לאלי משעלי