תּוֹדָעָה זֶה יוֹתֵר
רֶגַע בַּזְּמַן מֵאֲשֶׁר
שֶׁזֶּה אָדָם בָּעוֹלָם.
וְשַׁעֲרוּ בְּרוּחֲכֶם חֲלוֹם שֶׁכָּזֶה
הֶחֱלִיפוּ בֵּין דַּרְכֵי הַחֲוָיָה
שֶׁל הַזְּמַן וְהַמֶּרְחָב.
הַנְּשִׁיקָה הָרִאשׁוֹנָה שֶׁלָּכֶם
לֹא הָיְתָה "לְפָנַי עֶש-ְרִים שָׁנָה"
אֶלָּא תַּחַת פָּנָס רְחוֹב.
וְאַף עַל פִּי שֶׁתּוּכְלוּ לָנוּעַ
ל-לְפָנַי עֶש-ְרִים שָׁנָה הָלוֹךְ וְשׁוּב
בַּלֵּילוֹת הַנּוֹגְעִים, לֹא תִּמְצְאוּ
אֶת פָּנָס הָרְחוֹב בָּרְחוֹבוֹת הַשּׁוֹקְטִים.
תֵּאָלְצוּ לִנְדֹּד לָנֶצַח בֵּין מְקוֹמוֹת, וַאֲנָשִׁים
וְהַזְּמַן אִתְּכֶם; אֵין עָבַר, אֵין עָתִיד
רַק ש-ָם וּפֶה.
תֵּעָלְמוּ מִן הָעוֹלָם לֹא מִזְּקֵנָה אֶלָּא
רַק כַּאֲשֶׁר תַּעֲש-וּ סִיבוּב מָלֵא סָבִיב עוֹלַמְכֶם
רַק שֶׁתְּחַזְּרוּ לַנְּקֻדָּה בָּהּ הִתְחַלְתֶּם.
מַסְלוּלְכֶם יָנוּעַ בֵּין כָּל תְּנַאי הַשֶּׁטַח הַקָּשִׁים
בְּיוֹתֵר
אַתֶּם תִּסְתַּגְּרוּ בִּמְעִילְכֶם בַּקֹּשִׁי ש-וֹרְדִים
אֶת הַקֹּר
אֶל הַמִּדְבָּר הַלּוֹהֵט אַל סוּפוֹת הַחוֹל הַפְּרוּעוֹת
אַךְ אַתֶּם תּוֹסִיפוּ לָנוּעַ, כִּי עֲבוּרְכֶם זֶה כְּמוֹ
חֲלוֹף הַזְּמַן
שָׁטִים בְּרַפְסוֹדָה מְאֻלְתֶּרֶת בָּאוֹקְיָנוֹס לְלֹא
אֹפֶק; זֶה אַתֶּם
אִשָּׁה יָפָה תַּחַת אוֹר יָרֵחַ אַתָּה סוֹגֵר אֶת
הַכַּפְתּוֹר
אַתֶּם נֶאֱבָקִים כְּנֶגֶד כָּל הַסִּכּוּיִּם רַק כְּדֵי
לַחֲזֹר לַנְּקֻדָּה בָּהּ הִתְחַלְתֶּם, ביודיעין שֶׁאַתֶּם
נֶאֱבָקִים אֶל מוֹתְכֶם.
אתם יותר רֶגַע בַּזְּמַן
מֵאֲשֶׁר אָדָם בָּעוֹלָם. |