|
כְּשֶׁאָבַדְתִּי
יָצָאתִי לְחַפְּש-ֵנִי
בְּצִיּוּצָם שֶׁל יוֹנְקֵי הַדְּבָשׁ וְהַדְּרוֹרִים
אֵצֶל הָוִינְקָה הָעִקֶּשֶׁת
וְיַעֲרַת הַדְּבָשׁ שֶׁרֵיחָהּ הוֹלֵךְ לְפָנֶיהָ
חִפַּש-ְתִּי בְּאֶדְווֹת הַיָּם
וּבאֲוִיר הָרִים דָּלִיל
עֵינֵי אַבִי הִתְגַּלּוּ כִּנְמַל מִבְטַחִים
וּנְשִׁימַת יְלָדַי הַיְּשֵׁנִים
טִלְטְלָה לִי אֶת הַסְּלִיל
וְשָׁלְחָה אוֹתִי לְהָכִין אֲרוּחַת בֹּקֶר |
|
|
תמיד כשהיינו
משחקים בשומרת
ויהודי (בשביל
המשחק המקדים),
שושי היתה
מסתכלת עלי
בבוז, עושה ביד
וגומרת לבד.
חוקי נירנברג
האלה, תמיד
הורסים הכל.
החבר לשעבר של
שושי |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.