כְּשֶׁאֵין לֵךְ רֶגֶשׁ, וְלָהּ יֵשׁ.
הִיא כְּמוֹ עֲטִיפָה רֵיקָה
לְבָנָה מְאוּם מֻחְלָט שֶׁל
חֹסֶר אוֹנִים אוֹתָהּ אַתָּה
מֵנִיף הָלוֹךְ וְשׁוּב כַּמָּה
שֶׁבָּא לְךָ וְאֵינְךָ תּוֹהָה
לִגְבִיָּה שְׁנִיָּה אַחַת
כְּשֶׁהִיא לֹא לְיָדֵךְ וְגַם לֹא
הַרְבֵּה כְּשֶׁהִיא כֵּן לְיָדֵךְ
וּמִלּוֹתֶיהָ חֲסֵרוֹת מַשְׁמָעוּת
מַבָּטֶיהָ אַף יוֹתֵר, הִיא כְּלִי
שֶׁעוֹש-ֶה קְצָת טוֹב לִתְחוּשַׁת
הֶעָצְמָה שֶׁלָּךְ.
כְּשֶׁלָּךְ יֵשׁ רֶגֶשׁ, וְלָהּ אֵין.
טוֹב - אַתֶּם, בִּמְיֻחָד אַתֶּם
יוֹדְעִים אֵיךְ זֶה!
כָּל חִיּוּךְ שֶׁלָּהּ שֶׁנִּגְרַם
עַל-יָדֵךְ צויר עַל-יָדֵךְ
לֵילוֹת שֶׁלַּמַּיִם, וְכָל
מִלָּה יָפָה שֶׁהִיא
אָמְרָה-לָךְ נֶאֶמְרָה
עַל-יָדֵךְ לעצ-מך
לֵילוֹת שֶׁלַּמַּיִם, זֶה מַמָּשׁ גַּן עֵדֶן לְיָדָהּ
מַמָּשׁ גֵּיהִנּוֹם בִּלְעָדֶיהָ...
וכשלך יֵשׁ רֶגֶשׁ, וְגַם לָהּ יֵשׁ.
לֹא נִרְאֶה לִי שֶׁזֶּה נִמָּשֵׁךְ יוֹתֵר
מֵרְגָעִים סְפוּרִים.. וַאֲנִי לְפָחוֹת,
מֵעוֹלָם לֹא חָוִיתִי אֶת זֶה.
יוֹתֵר מֵרְגָעִים נוֹרָא, נוֹרָא!
סְפוּרִים. |