|
מתנדנדת
ברשת עכביש קטנטן וטוב
מתבוננת
בשריג גפנים מתולתל רטוב
מתגלגלת
באבק שמשות בהיר זוהר
נאחזת
בנהר מילים שוצף דוהר
מתבשמת
בעלה אפונה ריחן ודק
ולא עוד חושבת
שהעולם כה חלוש ולא חזק. |
|
|
הגראס של השכן
תמיד ממסטל
יותר.
יאשה פר'סר' עם
דימוי עלוב
לסטלה עלובה עוד
יותר, מסקנה:
התבלין של
דומינוס לא
ממסטל אבל עושה
אדום בעיין
ושורף בגרון. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.