ליום ההולדת העשרים ושניים
נתנו לה
אבנים
והמוות, כמו הרבה דברים
רק יכול להיות כואב יותר, לא פחות.
האבן, כמו האדם
ברגע שהיא נשברת לא תחזור להיות שלמה
רק תמשיך ותתפורר לחול בצבע שקט
ופרפר שחור של כאב הטיל ביצותיו
בתוך החזה שלי, צמוד לצדו התחתון של הלב
והתולעים שלו עוד לא בקעו. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.