סתם עוד פנטזיה של גבר חרמן
עמדה ליד החלון בחדרה ושתתה קפה רותח.
היא לא ידעה, לא ידעה,
שגבר חרמן שהיא סתם פנטזיה בשבילו
עומד ליד החלון שלו בחושך ומביט בה.
היא חשבה שאהבו אותה פעם,
קצת בטירוף, זה היה לה נעים.
מספיק שמרוב אהבה יבואו הקשיים,
מספיק בשביל שהאדם יעלה על מטוס בלעדיה
ויטוס למקומות רחוקים.
סתם פנטזיה חשבה שזה ככה,
גברים מתאהבים כמו נשים.
ולא תמיד הנשים אוהבות חזרה,
כמו שלא תמיד הגברים אוהבים.
סתם פנטזיה חשבה שזה ככה
שעם קצת אגו לגבר וקצת מין
אפשר לתמרן גברים.
רק שאולי פעם הדברים עבדו ככה,
אבל היום הגברים קצת יותר חכמים.
סתם פנטזיה הזמינה פיצה
והתמזל מזלה לשליח צעיר ונעים.
היא הציעה לו את גופה במקום טיפ,
ונדהמה כשהוא ויתר על שניהם.
סתם פנטזיה לא הבינה
למה הצעיר לא רצה מין.
היא בכתה לבדה בחדר,
אולי אני מכוערת, אולי אני מגעילה.
אבל כל הגברים שבאו אחר-כך
הוכיחו לה שפשוט שליח הפיצה
כנראה לא היה בעניין.
סתם פנטזיה התקשרה לתכנית רדיו
וסיפרה איך שליח פיצה סירב לה למין.
לא, הוא לא היה הומו,
ולא נשוי,
וכנראה שאפילו לא הייתה לו חברה.
כנראה שהוא היה מאוהב במישהי,
ולכן לא היה יכול לגעת בה.
סתם פנטזיה הוכיחה לאנשים ברדיו
שלא כל הגברים מחפשים רק מין,
הם מחפשים אהבה,
ואז סגרה את הטלפון
והרגישה קצת יותר טוב בפנים.