"כל-כך חם פה, אתה לא חושב?"
היא אמרה בעודה יושבת
עם תחתונים וגופייה
על המיטה שלו בחדר.
"מחשבות זה לא הצד החזק שלי," הוא ענה,
"חוץ מזה, יש בזה הטבות,"
"איזה הטבות?" היא שאלה.
"שאת נאלצת לשבת בתחתונים וגופייה,
ולי יש את הזכות לחזות בקימורי גופך,"
"חחח..." היא גיחכה,
"כאילו לא ראית אותי עירומה פעמים כה רבות,
כאילו לא שכבנו,"
"אני מעולם לא שבע ממך,"
הוא אמר ונשק לאפה,
ואז סיים להחליף בגדים.
"אני מתכוון לישון," הוא אמר,
"אבל כמו תמיד,
אם את מרגישה צורך,
אני מוכן לעזור לך,
את יודעת.
גם אם לא מתחשק לי במיוחד,"
"אני רוצה שתרד לי!"
היא אמרה בעליצות לא ברורה.
"בסדר,"

לאחר רגע היא הייתה בלי תחתונים,
אבל עם גופייה,
כשפניו טמונות עמוק בין רגליה.
היא גמרה לאחר זמן קצר.
"יופי, עכשיו לישון,"
הוא אמר ונכנס למיטה.
"אבל אני רוצה קרמבו!"
היא אמרה בפינוק.
"אז למה את לא לוקחת?"
"זה על הארון, אני לא מגיעה,"
"כבר קרמבו," הוא אמר
ופנה למטבח, אבל גם הוא לא הגיע,
לכן עלה על כיסא.
"אתה מגיע?"
היא עקבה אחריו בדאגה.
היא עדיין הייתה בלי תחתונים.
"רק רגע..."
הוא התמתח ועמד על קצות אצבעותיו,
"אני חושב שעוד רגע..."
ואז היא בעטה בכיסא
והוא נפל על הראש.
"אוי, מסכן שלי,"
היא אמרה בצער מזויף,
"מה הקרמבו עשה לך,
אני מקווה שתחייה,"
"אני אחיה," הוא אמר בקושי,
ראשו היה מעורפל,
"אבל כדאי שתטלפני למד"א..."
"בוודאי, בוודאי,
תן לי להזיז את הראש שלך
שתרגיש יותר בנוח,"
והיא אחזה בראשו
ושברה לו את המפרקת.
"זהו, חסל ירידות גרועות,"
היא אמרה בסיפוק,
וניגשה אל הטלפון.