כשנולדת,
הבטחתי לך להגן ולשמור.
להוות משען ותמך,
שותף למשחק, ללימוד ולהרפתקה.
הבטחתי לשמור לך את החיוך,
להיות אב ומורה.
ובמקום?
מרוגז, עייף, עצבני,
ומנסה לאזור כוח
רק לעבור את השעה הקרבה בשלום.
מול חיוך מתוק וחיבוק חם,
מענה בכעס רב.
הבטחתי להיות לך,
ונכשלתי.
ועם הבאים אחרייך
המצב רק מחמיר,
וכבר אין לי כוחות להתמודד עם האימה שמסביב.
והחשיכה המשתררת סביבי
לופתת בזרועות ארוכות כמו מטילות מור וערבל.
כשנולדת, הבטחתי.
אבל לקיים, נכשלתי. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.