מתחזק מעמדו של קליפה בחברה
צריך למוטט את ביטחונו העצמי
"איך נעשה את זה, אורגן?
הלו אתה יודע שקליפה חזק מאוד,
וחרונו גדול,"
נמשוך אותו אל מלכודת הדבש.
אתה יודע מה אני מתכוון, נכון?
"בטח, מלכודת עשויה מדבש,"
לא, אהבל. אישה יפה. מתוקה כמו דבש.
"ומה הוא יעשה איתה?"
ישכב איתה
"לא, לא טוב, הוא עלול ליהנות מזה,"
ברור שהוא ייהנה מזה, אבל הוא ימות מזה.
"למה?"
כי האישה תהיה חולת איידס.

איידס!
איידס!
איידס!
אני אוהב איידס!

"ומה יקרה אחרי שקליפה ימות?"
אנחנו נירש את מעמדו הרם בכיתה,
ונהיה מקובלים
"זו תכנית טובה, אורגן,
תמיד ידעתי שאתה חכם,"
ברור שידעת, כי זו האמת,
ואתה מספיק חכם להבחין בכך.
"הו, קראת לי חכם!
תודה! תודה! תודה!"
אין בעד מה.

הקהל לא שם לב אלינו.
"למה הקהל לא שם לב אלינו?
למה, אורגן?"
כי הקהל בן-זונה,
צריך להשמיד אותו.
"להשמיד את הקהל?"
כן.
"אבל אם נשמיד את הקהל -
לא יהיה לנו קהל,"
גם ככה אין לנו קהל,
הוא לא שם עלינו.
צריך לפוצץ אותו במסוקים.
"להשמיד?"
כן.

השמדה!
השמדה!
השמדה!
אני אוהב השמדת עם!

"אני חושב שאתה מאוד חכם, אורגן,
אבל אני תומך בך,"
תודה.