לפי הטונציה ומחוות הגוף אני יודעת שהיא עושה סמים. קשים.
מחפשת קצוות כדי להמשיך לבחור לחיות. מזכירה לי אותי רק בלי.
מתי אני יותר מתה מחיה. מה משנה את המאזן. האם אפשר לראות את
קו פרשת המים, לשאוף אליו לרצות אותו. כשאני לא זוכרת חלומות
זה אומר שבעצם מתתי ללא ידיעתי. והפלא הזה שאני שבה להכרה ללא
תהיות. מובנת לעצמי כמו השמש. אני מחפשת את הזיק בעיניים. דעתי
תנוח אם תמצא אותו. כשהן כבויות, אני מבינה שיד המוות על
העליונה. זוכרת היטב את עניין העגל והפרה ושאי אפשר בכח
ועדיין, כשאין אור אצל הזולת משהו באור שלי נצבט. חסר. |
