בעלי החיים מגיחים בלילה
ממאורותיהם בלועות פעורים;
חתלתולי אביב מיובשים,
ציפורי יום נבוכות , עכברושים,
נמלים מנקבי עפר לוהטים,
יוצאים אל המדרכות,
תנשמות ועטלפים משחרים לטרף,
דיירי שדרות ההרדוף הצבעוני
ופסי הירק  שמותחות מחלקות הגינון
והמע"ץ בין נתיבי אוטוסטרדות
כמחסום למכוניות תועות,
כלבים נטושים, קיפודים,
חתולים, נמיות,
מחטטים בשולי הכבישים
בביבים, בתעלות ובמחפורות,
עד שלא יעלה כבשן השמש,
נחבאים מלהט ומאדם,
נוברים בפחי פסולת בפארקים,
מונחים על ידי אדי באשת המזון
ויש חיות שפשוט רובצות, מסבות,
כף על כף, אף מורם כשבשבת
אל משב רוח נעדרת סורקת,
מילים אין בלוען.
מי ישיר להן
ומי ידבר בעדן ?
רוברט פרוסט לא לכך התכוון
כששאל
על סוף העולם כשיגיע כיצד
בקרח או בשלהבת.
©קיץ 2005

הערה לקורא: מצאתי את היצירה כשחיטטתי במחשב שלי. כיום השנה
2018 ואני קשישה וכמעט לא כותבת. לא ניקדתי. שיהיה. בוקר טוב
לכולם.