הָאָדָם חוֹוֶה כִּי
לִחְיוֹת פירושו לְחַוות.
הוּא חוֹוֶה אֶת הַדְּבָרִים
שֶׁהוּא רוֹאֶה, אֶת הַדְּבָרִים שֶׁהוּא שׁוֹמֵעַ
שֶׁהוּא מרגיששש. וְחוֹוָה אֶת הַמַּחְשָׁבוֹת מֵאֲחוֹרֵיהֶם
אֶת הַנִּסָּיוֹן שֶׁלּוֹ לַיָּצוּק מֵהֶם אֶלֶמֶנְט
שֶׁנִּשְׁאַר
אֵיזֶה מִין יֹפִי, נִיצוֹץ.

(וְהוּא חוֹוֶה אֶת הַינִּסָּיוֹן כְּפִי שֶׁהוּא
חוֹוֶה כָּל דָּבָר אַחֵר)
[כְּמוֹ לימבו]

אִלּוּ הָיָה חַי, וְלֹא חוֹוֶה
שֶׁזֶּה הֲרֵי חָשׁוּב כְּחוֹוֶה שֶׁהֲרֵי בְּכָל
מִקְרֶה לֹא יִמְצָא שׁוּם essence בבלילת
הַזְּמַן הַחוֹבֶקֶת כָּל,
אִלּוּ הָיָה חַי - וְלֹא חוֹוֶה,
הֲרֵי הָיֹה חָשׁוּב כְּמֵת.

וְהָיָה מֵת בַּמָּוֶת כְּמוֹ שֶׁמִּישֶׁהוּ
חַי בַּחַיִּים, בְּתוֹךְ הַפִּיזִיקָה הַבִּלְתִּי
נִמְנַעַתְּ שֶׁל הַנּוֹכְחוּת,
אוֹ שֶׁל הָאִי-נוֹכְחוּת.