[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה







גיא שמש
/
הדוד הגדול

תצוגה מבחילה כזאת של הגוף שלו פרוש ומבותר על הקיר מתחתיו הוא
יישן. ככה היא תלתה את הציור שהיא ציירה אותו כדי להזכיר לו מה
היא חושבת עליו. לא מחשבות יפות, בלשון המעטה. התקרה מתרוממת
וחושפת שריטות דקות שהם כמו חריצים עבים בתוך גלדי קרח של
התקרה שהיא עיצבה כדי למסור לו מסר שהוא כמו קפוא. הוא מסתכל
במראה הכעורה שמחזירה לו בבואה מעוותת ומנסה לסדר את תלתל
השיער הסורר מעל מצחו. זה קשה כשהוא רואה את עצמו במראה בתור
מפלצת, כן, גם את המראה הזו היא עיצבה כדי להזכיר לו איך הוא
נראה בעיניה. הוא קם והולך על הרצפה, נזהר מהמסמרים שתקועים
עמוק בתוכה, ונזהר מהפינות בהן בולטות זכוכיות, ככה היא עיצבה,
כדי לומר לו שאסור שדרכו תהיה קלה. הוא שותה מיץ תפוזים מר
ומלוח שהיא הכינה כדי להזכיר לו שעליו לסבול, ובוצע פיסת לחם
יבשה לתוך פיו. הטעם מגעיל בפה. הוא מתרעם על החשיפה הזו שאני
כותב אותו ומבקש ממני להפסיק, אבל היא משלמת לי כדי שאכתוב את
הדו"ח עליו. מצלמות זעירות מ-כל עבר מצמצמות ומרחיבות עדשות
בזמזום חרישי כשהן מזיזות את ראש הנחש שלהן ובולשות אחריו בכל
פינה מחורבנת בבית הנעול. הוא לא יכול אפילו לחרבן בלי שייראו.
שלג יורד בחלונות, אבל הוא יודע שזה רק מכונות, כי באמת עכשיו
יוני, והשלג זה לא באמת, כי אין חלונות, רק מרקעי טלוויזיה
שמדמים חלונות. הוא שמע אותה סוקרת בעיניה את הדו"חות, ומכריזה
שצריך לענות (מהמילה עינוי) עוד, אבל מתי שהוא הוא ייצא מבית
הדוד הגדול ויחזור לחייו הנוחים בתוך הבועה של חייו האמתיים.
בינתיים הם מחליטים לשעשע את עצמם, והיא משחררת נמר מתוך אשנב
מסווה בקירות, הוא נלחם אתו עד זוב דם, כורת את ראשו ושואג
למצלמות ולמיקרופונים שאגת ניצחון ניצחת. אבל עוד לפני שהוא
מספיק להתמוגג מהניצחון הקטן שלו, באים העכבישים הענקיים
הטורפים, וכל הקרוסלה מתחילה להסתובב מחדש. ברור שהוא מתחרט
שנכנס לבית הדוד הגדול, אבל זה מאוחר מדי, כי חתם על חוזים,
ונשאר לו רק לנסות לשרוד ואיכשהו להמשיך את חייו הצולעים, כי
אין ספק שייצא מ-פה נכה. רגליי עכבישים עבים ומלאי זיפים
נקטעות באבחות סכין, והוא תוקע סכינים לבין העיניים שלהם,
ומקווה שהם לא מכניים, כי אז המצב הרבה יותר קשה. הם לא
מכניים, הם משובטים, והוא נעקץ עקיצה גדולה שמורידה לו פלח בשר
מהתחת, אבל הוא נשאר חי. זה זמן יפה להסתכל במראה שהיא עיצבה
ולנסות לזכור איך הוא באמת נראה. הוא יפה, כולם אמרו, אבל אולי
הוא לא יישאר יפה אחרי שמ-פה ייצא. וכאילו כדי להוכיח לו שהוא
צודק, קופצת הבבואה שלו מהמראה ונוגסת לו באף.







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
תגידו, אתם
חושבים שהגזמתי
קצת עם
הסלוגנים?

חרגול


תרומה לבמה




בבמה מאז 18/6/18 14:17
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
גיא שמש

© 1998-2018 זכויות שמורות לבמה חדשה