נשמתי עמוק וצללתי לתוך התהום
התהום קיבלה אותי בפנים מאירות,
כמו פתיינית עלובה, כמו עכבישה שנלכדתי בקוריה
גופי התרסק כמו ספוג שמחצו אותו,
והתיז הרבה דם ובשר על הסלעים סביב
גם עצמות התגלגלו מגופי והכו בסלעים היבשים
חשבתי שזהו, אין יותר, אבל קרו דברים
נשמתי התגלגלה למקומות מוזרים, ונולדתי שוב,
למשפחה סינית קשת יום
אמרתי מה עשית לי אלוהיי, רציתי למות, מה אני עושה כאן
מצאתי את עצמי גדל וממשיך בדיוק את מה שעשיתי בגלגול הקודם,
כמו המשך ישיר, בגוף אחר
אמרתי לא לזאת התכוונתי, חיי היו קשים, ועתה הם קשים גם
אמר לי איש חכם "עליך לפתוח את הרשימו" יש כאלה שמבטאים זאת
"רשימות"
אלו פקודות של ה-די-אנ-איי הרוחני שעליי לבצע לפי הסדר,
כשהם באים בזה אחר זה במהירות, אבל כל פקודה באה רק אחרי שאני
פותח את הקודמת
זה הרשימו שלי, אבל למה דווקא הרשימו הזה?
"לכל אדם יש תפקיד אחר ביקום," אמר לי האיש החכם,
"ולכן לכל אדם יש רשימת רשימו אחרת,"
ואם אני לא אפתח את הרשימו? אם אני לא אבצע את הפקודות?
"אתה תסבול," אמר האיש החכם, "אולי עד כדי שתרצה למות,"
הרשימו בגלגול הקודם שלי אמר לי שאני צריך לכתוב,
אבל לא היה לי איפה לפרסם, כי אז לא היה אינטרנט,
ואף הוצאה לאור לא הסכימה לפרסם את כתביי, אפילו בחינם
אדרבה, הם ביקשו ממני כסף
"היית צריך לכתוב בכל זאת, אפילו למגירה,
מישהו, מתישהו, היה מוצא את זה," אמר האיש החכם
אתה בטוח שבסוף זה היה מתפרסם?
"כתבי יד לא נשרפים!" אמר האיש החכם בהחלטיות,
וכששאלתי לפשר הדבר, הוא אמר שאני עוד אבין.