אני התווכחתי עם הרבה אנשים שלא מצא חן בעיניהם שיש לי מה
לומר
אלו אנשים עם אגו גדול ומוח קטן שרצו להראות את עצמם, שרצו
להקטין אותי,
כדי לטפוח על האגו שלהם שהם יותר טובים
או שפשוט לא באתי להם טוב בעין, והם רצו להעליב אותי

פיתחתי עור עבה מאז, אבל עדיין אני מגן על עצמי,
במקומות מסוימים אני חוסם תגובות

כי בתכלס לא אכפת לי כמעט מה אתם חושבים
הרי אף-אחד לא אומר באמת מה שהוא חושב,
ואנשים חכמים שומרים את המחשבות שלהם לעצמם

כן, פעם היה לי מה להגיד לאנשים כלשהם,
אבל בתמורה לכוונותיי הטובות, ספגתי בוז ועלבונות
ואם לא ספגתי בוז ועלבונות, הייתי צריך ממש לקרוע את התחת,
כדי לשכנע מישהי או מישהו לא להתאבד
לפעמים זה הצליח.

נשמתי עמוק וצללתי לתוך התהום
התהום קיבלה אותי בפנים מאירות,
כמו פתיינית עלובה, כמו עכבישה שנלכדתי בקוריה

גופי התרסק כמו ספוג שמחצו אותו,
והתיז הרבה דם ובשר על הסלעים סביב
גם עצמות התגלגלו מגופי והכו בסלעים היבשים

חשבתי שזהו, אין יותר, אבל קרו דברים
נשמתי התגלגלה למקומות מוזרים, ונולדתי שוב,
למשפחה סינית קשת יום

אמרתי מה עשית לי אלוהיי, רציתי למות, מה אני עושה כאן
מצאתי את עצמי גדל וממשיך בדיוק את מה שעשיתי בגלגול הקודם,
כמו המשך ישיר, בגוף אחר

אמרתי לא לזאת התכוונתי, חיי היו קשים, ועתה הם קשים גם
אמר לי איש חכם "עליך לפתוח את הרשימו" יש כאלה שמבטאים זאת
"רשימות"
אלו פקודות של ה-די-אנ-איי הרוחני שעליי לבצע לפי הסדר,
כשהם באים בזה אחר זה במהירות, אבל כל פקודה באה רק אחרי שאני
פותח את הקודמת

זה הרשימו שלי, אבל למה דווקא הרשימו הזה?
"לכל אדם יש תפקיד אחר ביקום," אמר לי האיש החכם,
"ולכן לכל אדם יש רשימת רשימו אחרת,"
ואם אני לא אפתח את הרשימו? אם אני לא אבצע את הפקודות?
"אתה תסבול," אמר האיש החכם, "אולי עד כדי שתרצה למות,"

הרשימו בגלגול הקודם שלי אמר לי שאני צריך לכתוב,
אבל לא היה לי איפה לפרסם, כי אז לא היה אינטרנט,
ואף הוצאה לאור לא הסכימה לפרסם את כתביי, אפילו בחינם
אדרבה, הם ביקשו ממני כסף
"היית צריך לכתוב בכל זאת, אפילו למגירה,
מישהו, מתישהו, היה מוצא את זה," אמר האיש החכם
אתה בטוח שבסוף זה היה מתפרסם?
"כתבי יד לא נשרפים!" אמר האיש החכם בהחלטיות,
וכששאלתי לפשר הדבר, הוא אמר שאני עוד אבין.