גיליתי את זה במקרה,
כשהסתובבתי ברחובות כמו זומבי,
מחפש קרן אור לנשמתי המיובשת
מחפש נחמה לחיי האומללים

מצאתי את זה בתוך צנצנת זרוקה בחצר,
של איזה בית נטוש
עד שנה גר שם אדם מוזר,
אמרו שהוא מכשף
אמרו שהוא משוגע

עשבי הבר צמחו פרא בגינת האיש המת,
והדלתות היו ממוסמרות על-ידי העירייה, גם החלונות
אבל החצר הייתה פתוחה לרווחה
רק נכנסים דרך פרצה בגדר ואתה שם

היה שם ריח של מוות,
והפרחים הבודדים לא יכלו לו
ובתוך צנצנת בתוך החצר של האיש המת,
מצאתי את האור לחיי הבזויים,
מרקד בתוך הצנצנת,
זוהר נגוהות כמו אלפי כוכבים.

ירדתי חרש במדרגות ביתי, חדר המדרגות
שמעתי את השכנים צועקים ומתווכחים,
לא היה לי מושג על מה
בכתה שם ילדה קטנה

מעבר לדלת בדירה אחרת זוג אוהבים גנח
מעשה אהבים מתרחש ברגע זה ממש

האיש הזקן פתח את הדלת והביט בי במבט מזוגג
"מה אתה עושה פה? מה אתה מחפש כאן?"
"אני גר כאן," אמרתי לו, "אתה לא זוכר?
אני עוזר לך להרים את המצרכים לדירה,"
הוא הביט בי רגע, "אה, כן, אתה,
בוא תיכנס, אני אתן לך סוכריה"
לא רציתי והוא נעלב,
הסוכריה עלולה להיות מקולקלת או מורעלת
"לא אתן לך סוכריות עוד לעולם!" הוא צעק אחריי,
ואני ירדתי במדרגות אל הרחוב.