|
בהופכי אבני דרך ישנות
נתקלתי בסימנים לא ברורים
לא יכולתי לקרוא מהם כיוון או החלטה
אבל בהביטי בהם התעורר
הד עמום ומוכר
הולך ומתחזק
ממלא בתחושה חמקמקה ישנה
איתו עכשיו
אני יודע לאן להמשיך |
|
|
אני אדום, אני
צועק.
בפה פחות
אזדעק.
כמו הלוייתן,
פעור הלוע.
מאיים, אותכם
לבלוע.
לתוך אפי, אתם
רואים.
בכל פעם, כשאתם
באים.
אך לי, זה לא
מפריע.
לבמה חדשה, אני
מצדיע!
צרצר בפואמה
לאיש/ה האדום/ה. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.