יצחק אור / דו שיח על אהבה ויופי |
סומק הורד נושק לשקיעה
כול היופי הזה
עת עינייך זוהרות בעיניי
ואני לך- אהבה
משק הלבבות הכמהים
קרני השמש גלים בעירומך
מגלים- מסתירים
אבני חן- יופייך
אני שר ושר באונך
חומד את יערת החטא
החסד הנפלא הטמון ביופייך
זהב הדגן, זה הזורח - בגנזייך
יופייך מחלפות און בשעריי
טליתות תכלת
לבוש חמדתך תפילה
שתול על פלגי אהבתך- את
נדיבות השקט אחר האהבה
דו שיח של אהבה ויופי
כמו עלתה הגפן בעירום גופינו
הוד ממלכות על פנייך - אור
ציפור מצאה בית
טוב
כי טוב
טוב.
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|