ניגשתי למקרר והוצאתי לי מיץ תפוזים. רוצה? שאלתי אותה. (כמובן
שהיא שאלה מה, ואמרתי לה מיץ תפוזים,) לא, היא ענתה מהסלון,
אני לא שותה יותר, אני אוהבת את תחושת היובש. סבבה, עניתי,
ושתיתי לרוויה, ואז הדלקתי ערוץ קליפים. אני אוהבת קליפים! היא
התלהבה. אז תראי, ואם תרצי לשתות תגידי לי. אני לא חושבת שזה
יקרה, היא ענתה. ישבנו וצפינו, והחום התגבר, והקליפים היו
מצוינים, הקליפים של קייט פרי כייפים במיוחד. למה תמיד הם
מראים אש? היא אמרה כשהיו הרבה קליפים עם אש. יש הרבה קליפים
בלי אש, אבל כנראה העורך פירומן או משהו, אמרתי וצחקתי. גם היא
צחקה. אחר-כך ישבתי איתה וראיתי סרט אקשן. "בייבי דרייבר,"
נדמה לי קוראים לו. הרע מוכר לי, היא אמרה על איזה שחקן. יכול
להיות, גם לי, הוא שיחק לפני עשרים שנה משוגע ב"שיקגו הופ".
כן, זה הוא! היא התלהבה. איך הוא נשאר בכושר עד היום? חשבתי על
זה ועניתי שבטוח הוא בכלל לא בכושר, והכול תעלולי בימוי. יכול
להיות, היא אמרה. אחרי זמן היא אמרה שמגרד ודביק לה בעור. אני
לא יודע מה לעשות בקשר לזה, אמרתי לה, אני הולך למטבח לשתות
משהו, רוצה? לא, היא אמרה. שתיתי שתי כוסות קולה קרה וחזרתי
מלא חדווה לסלון לראות עוד הרפתקאות בטלוויזיה. כל היום אנחנו
רק רואים טלוויזיה, היא אמרה. לפחות את במיטה, ואני על הספה,
אמרתי. איזה פדלאות אנחנו, היא אמרה, ושנינו צחקנו. היה קליפ
של אמינם נראה לי, והיה שם איש עולה באש. עוד פעם אש, היא
אמרה. כנראה זה אותו עורך שראינו לפני הסרט, אמרתי, והיא צחקה.
פירומן! פירומן! היא אמרה וצחקה. איזו מילה מגניבה! כן, צחקתי.
טוב, אני צריכה להשתין, היא אמרה וקמה מיד מהמיטה. שמעתי קול
מוזר כשהיא קמה, וכשהסתכלתי על המיטה ראיתי שנדבקו שאריות עור
ממנה לסדין. קוסאומו! היא קראה מהשירותים. קרה משהו? שאלתי.
יצאו לי רק שתי טיפות, לא היה שווה ללכת לשירותים בשביל זה,
היא אמרה כשהיא חזרה. חשבתי אם להגיד לה על העור, והחלטתי לא
להגיד. לא רציתי להפחיד אותה. אני חושבת שאני אנמנם קצת, היא
אמרה. ובאמת אחרי כמה זמן היא הייתה חצי יישנה. אני שיחקתי קצת
במחשב משחקי מלחמה, ואז חזרתי בדיוק לראות אותה מסתובבת במיטה
רדומה, כשגושי בשר נושרים לה מהגוף. זה היה מפחיד, אבל לא
רציתי להעיר אותה, אז רק הלכתי למטבח לשתות משהו, כי באמת היה
חם. היא התעוררה אחרי כמה זמן. וואיי, איזה חום, היא אמרה
והרימה את ידיה לפניה. ראיתי שאצבע נשארה על הסדין. אני מרגישה
שאני מתפרקת, וזה כל-כך כיף! כל מה שעושה לך טוב, אמרתי. המצב
הזה נראה לי לא טוב, אבל מה אני יודע. היא הסתובבה במיטה
וראיתי שנשר לה הרבה שיער. רוצה לשתות משהו? שאלתי אותה. לא!
היא אמרה במן עקשנות כאילו אני נודניק, אמרתי שאני לא שותה
יותר! טוב, אמרתי. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.