צמא
שתיתי כוס ועוד כוס מיץ ומיצים, עדיין הייתי צמא. לא חם כל-כך,
אפילו קר, אני מזיע זיעה קרה, המנוע שלי בתוך הראש בוער, אני
שותה ושותה ועדיין צמא. נכנס טירן אחרי שפתחתי לו, אומר בוא
נלך, לאן? שאלתי. לעבודה, הוא ענה, מה קרה לך? עזבתי את
העבודה, אמרתי לו, אין לי זין לבוס הזין הזה. מאיפה כסף? אני
אגרד מהקירות. מה יש לך כל הזמן אתה שותה? לא יודע, תמיד צמא,
משהו עם כדוריות הדם בטח, מה אני אעשה. הלך ויותר לא ראיתי
אותו בחיים. ישבתי רגע להירגע ופתאום הבנתי, זה לא שאני צמא
לסתם מים, מיצים ונוזלים, אני צמא לבירה, אני רוצה בירה, כי יש
בה אלכוהול ושעורה ואני צריך בירה. פתחתי מהמקרר פחית בירה
וישבתי עליה עם כמה סיגריות, הזמן עבר לאט ואז נכנסה מיכל אחרי
שפתחתי לה. חייכתי אליה. מה אתה מחייך? אני מבסוט, טוב לי, אני
כבר לא צמא, אני מרגיש מלא. מלא ב-מה? בסיפוק. מה קרה אתה
בבית? לא עובד יותר שם. בדיוק שמעתי מטירן, הוא אמר שאתה
מטומטם, אבל אני חושבת שאתה גיבור ועכשיו אתה בא איתי למצוא
ביחד עבודה גם לי. נמאס לי לעבוד על משכורת. אז איך תעבוד?
נמצא משהו עצמאי. יודע מה, אני אתך, אני רוצה להיות שותפה שלך.
- בסדר. - על מה חשבת? - משהו באינטרנט. - לא, לא, זה לא
הכיוון שלי בכלל, חשבתי לפתוח עסק. - באינטרנט. - לא, חנות או
משהו, מפעל קטן, משהו כזה. - זה דורש השקעה כספית. - נכון,
בטח, אז מה? - לא מתאים לי. טוב, אז אני לא שותפה שלך, לך
לעשות כסף באינטרנט, שיהיה לך בכיף, אני צריכה משהו יותר
מוחשי, עם אנשים ומקום, אתה מבין? אנשים ומקום. והיא הלכה.
חיפשתי חצי שיכור כל מיני מקומות באינטרנט ולבסוף החלטתי לשחק
קצת שש-בש באיזה אתר. הרווחתי הרבה נקודות ופתאום האתר אומר לי
שאפשר לשחק על כסף אמתי, הימורים, והאתר מקזז לעצמו 5 אחוזים.
העברתי סכום כסף התחלתי מהחשבון בבנק לאתר ושיחקתי עם שחקנים
אחרים על כסף אמתי, הייתי די טוב בזה, הרווחתי 300 שקל תוך
שעתיים. ב-מה אני עוד טוב? חשבתי. כמובן, בוא ניכנס גם לאתר
הימורים של פוקר.

תאהבי אותי פעמיים
מיכל באה בערב מהעבודה, היא הייתה שונה. היא הסתכלה בי אחרת,
היא נעה ביותר איטיות. התארגנו לקראת הערב, חזרתי מהעבודה
לפניה. עשינו את הקפה שאנחנו אוהבים ואז הכנו את ארוחת הערב
שאנחנו אוהבים. אכלנו בשתיקה, היא הייתה שונה. ישבנו במרפסת עם
יין, היא שתתה יין ואני בירה. היא הביטה אל הנוף, היא הביטה אל
הנוף בצורה אחרת, היא הייתה שונה. שאלתי את מיכל, כמו כל ערב,
כמה פעמים היא אוהבת אותי והיא אמרה פעם. לבי צנח בקרבי. תמיד
היא אומרת פעמיים, אחד למחר ואחד להיום. היא אמרה שהיא לא תהיה
כאן מחר, כי היא עוזבת לפנות בוקר, לקנדה, עם תחנת ביניים
ברומא. הו, מיכל... אמרתי מייבב. היא ניגבה את הדמעות מעל
לחיי. מיכל אמרה שעלייה להמשיך בעקבות גורלה וגורלה אומר לה
לנסוע לקנדה. משהו מחכה לה שם, היא לא יודעת מה, אבל היא יודעת
שזה משהו נפלא. שתיתי את שפתיה, אמרתי לה שאני מאוד התגעגע.
דיברנו את כל מה שלא אמרנו עד היום, עשינו אהבה ארוכה לפני
שנרדמנו. לא יישנו הרבה. לפנות בוקר היא קמה בוכה, עוד היה
חשוך בחוץ. היא ארזה את הבגדים ונתנה לי נשיקה ארוכה מאוד בפתח
על הפה ואז היא הלכה. הסתכלתי על הקירות העירומים לפתע, ראשי
הסתחרר מהשמש. חשבתי שאני צריך למצוא אהבה חדשה ונכנסתי לישון
חזרה במיטה. הריח של הגוף שלה עוד היה בסדינים.