[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה








נשברו הכנפיים ,ונפלתי אל המציאות,
הנחיתה הייתה קשה ולא הבחנתי בטעות,
וכמה פעמים אמרתי: שלא יחיה בתוך סיוט,
לעצמי לא ייתן שוב ללכת לאיבוד!
שלא אנבול, ולא יפול, ולא יסבול!
אותם מילים בלופים עם אותו הקול...
ופעם אחר פעם מבקיעה לעצמי גול,
צווחת מכאב כמו תינוק שרק נמול.
מתביעה את האכזבה בתוך כוסית של ההלכוהול.

ושוב אותם חומות שנבנו כהגנה,
ושוב אותו סיפור של בכי בלי הפסקה,
ולמה שוב וכמה עוד ועד מתי המחשבות?
סטיתי מהכיוון, ונעלמה לי הדרך,
איבדתי את עצמי, ולא מוצאת את הערך;
לחיים ולמתרחש,הכל סביבי הפך לאש
מבעבע בלי סוף כמו לבה גועש,
והראש מהמחשבות התחיל להתייאש.
הציפיה לשונה נעלמה עם עלות השחר,
עייפה מהמתרחש, לכן לתוך החשכה בורחת.

והינה הם הגיעו אותן ההבטחות,
אותן מילים חמות ואוהבות,
כמו טיפשה פעם אחר פעם מתרפסת,
נותנת צ'אנס, ואז על עצמי מתבאסת.
הראש לא נח ואיבדתי תחושה-
למה להכאיב לעצמי אני כל כך נחושה?

20.5.18







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
הוא הרים את
עיניו מן הביפר
. "אסון",
מילמל "איזה
אסון... אלוהים
מת... אני חייב
לעזוב ... אחזור
אחרי השבעה"

צפיחית בדבש
בטיזר מתוך
הסלוגן
"המשיח כבר היה
כאן"


תרומה לבמה




בבמה מאז 21/5/18 16:06
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
אורלי אנדרייב

© 1998-2018 זכויות שמורות לבמה חדשה