נברתי בפלג גופה העליון
מצאתי תותים בשלים ותפוחים
ליקלקתי על לשוני את מתיקות התותים
רכות של צמר-גפן עטפה את שפתיי

יצאתי ללקט מוזות מהאוויר הקלוקל סביבי
רעשים ניסו להסיח את דעתי
היה שם אדם זקן שחפר את קברו
היה שם ילד שחיפש כיוון החוצה

בערפל הסמיך יש נתינה וקבלה, בעיקר לא בלילות החמסין
שם הרוח מנשבת חמה ורעבה, והירח מגיר חלב חם כמו משדיי אישה
ארבעים אלף מחוזות עברתי ברגל, כולם דומים
אם הייתי יכול הייתי מאחד אותם לממלכה, ומולך

שירים הם דבר פלסטי, אמר לי האיש שלא היה לו פרצוף
הם לוקחים את הבלתי אפשרי והופכים אותו אפשרי לכאורה
הוא איבד את הפרצוף במלחמה, ומאז תמיד מגרשים אותו מ-כל מקום
על סירה בגינה הוא יישן לילה ויום ומאשים את המדינה שלא גמלה
על הקרבתו

על הסירה ליד, בצד הדרך, יש בקבוקים שבורים
פעם היה בהם שיכר
ילדים גדולים שתו הרבה וניפצו הבקבוקים,
ומאז צומחים שם קוצי בר.