|
קַו מִתְאָר הָעֵינַיִים:
בַּצּוֹרֶת גִּרְגֵּר לַבֵּן שֶׁל אוֹרֶז.
הָאַף בַּצּוֹרֶת תּוּת ש-ָדֶה
וּבְגוֹדֶל שָׁקֵד
קִילּוּף אֲבָל לֹא קָלוּי.
אֶת.
הַגּוֹבָה כְּמוֹ שֶׁאֶת,
מֵהָרֶגַע שֶׁהִתְחַלְתָּ לִגְבּוֹהַּ.
עַד שֶׁחָזַרְתְּ להתנמך.
אַתְּ דּוֹמָה לְאִמֵּךְ.
הָרֶגֶשׁ נָזִיל ומשפריץ
כסילונים שֶׁל מַיִם בָּרְחוֹבוֹת פָּטַאיָה
בַּחַג הסוֹנְגְקְרַן
נְסִיכָה סיאמית
שֶׁהִכַּרְתִּי
וְאָהַבְתִּי
שָׁכַחְתִּי. |
|
|
וואו, את ממש
חרא, נכון?
ילדה קטנה
לחתיכת חרא
ברחוב |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.