האקזיסנציאליזם גורס כי אדם יכול ליצור לעצמו משמעות ממש מכורח
חייו. ממהותו הפנימית. פועליו, מחשבותיו, סגנונו - החיים
פתוחים לרוחו החופשית אשר תנהר אחר תחושת ההגשמה, אחר ההוויה
המתוקה!
במחשבה הזאת יש המון שגיאות. המון. אך אני בוחר לעסוק כאן רק
באחת. ומוצאו של פרשנותי יהיה יותר לשוני ורק אז פילוסופי.

בויקיפדיה כתוב, שחור על גבי לבן: "משמעותו של דבר, היא קישורו
של דבר זה למה שדבר זה מייצג." אדם לא יכול לייצר משמעות
לעצמו. זה חסר כל לוגיקה, במובן הפנימי והעמוק ביותר שיש.
משמעות אמורה לייצג משהו נפרד, מבחוץ
לטוסטר אין משמעות אם לא הייתה יד לוחצת. לא, תנו לי להרחיב את
זה יותר, כי זו אנלוגיה לא כל כך נכונה - מכיוון שהטוסט הוא
אביזר סטטי בעוד שהאדם, כך נדמה, זז, נע, בעל תודעה..אף עם
הטוסטר היה מכין לבדו טוסט, ללא שום יד לוחצת, לא היה בזה שום
דבר אלמלא היה פה אוכל. אמת?

עוד כתוב: "דבר שיש לו משמעות הוא לפיכך בהכרח דבר אשר מבטא או
מסמל דבר אחר או מעיד עליו".
אדם יכול ליצור לעצמו כל מיני סמלים, אידיאות אחרות, אין ספק.
אך הוא עצמו, מהותו - פרויקט האקזיסציאליזם, הוא כישלון עוד
לפני שיצאנו מהמשפט הראשון המגדיר אותו. וזאת רק על פי פרט
טכני.