בוקר,
הפלאפון משמיע את קול השעון המעורר,
צלצול התעוררות.
לקום, להתארגן לעוד יום עבודה . לפקוח עיניים,למצמץ,אין זמן
להתמתח.
אריקה, יורדת מהמיטה והולכת לקראת השרותים.מביטה במראה אשר
תלויה מעל הכיור.
אף אחד לא שאל אותי אם כך אני  רוצה את חיי.
אך הברירות עבורי אינן רבות.היא מהרהרת ממהרת.
מסתכלת במראה,השנים חולפות עוברות.
יוצאת מחדר הנוחות, פותחת את הארון וחושבת מה ללבוש, בגד קצר
או בגד ארוך. מחשבות רבות בראשה  מוציאה מהארון מכנס ג'ינס
כחול קרוע. כל המכנסים שלה עם חורים, לא בגלל שענייה היא, אלא
בגלל שלדעתה נפש כבוייה ופגועה הולכת טוב עם בגדים קרועים. אף
אחד לא יודע עצבותי מלבד עצמי
,אנשים בעבודה סבורים שאני הולכת על פי צו האופנה ,בגדים
קרועים. עכשיו סוגרת את החזייה ומעל לובשת חולצה.מביטה על עצמה
במראה בפנים חמוצים. מורידה את החולצה הקצרה הלבנה ואת החזייה
הלבנה,מניחה אותם בצד . היום אחד במאי ואלך לי בלי חזיה,נמאס
לי כבר מנורמות חברתיות.
שוב פותחת את הארון, בוחרת בחולצה אדומה. מניחה אותה על
גופה,מרגישה משוחררת.
נשמע צלצול, אריקה ניגשת בזריזות לפלאפון. מי יכול להתקשר אלי
מוקדם כל כך בבוקר,מוזר ומלחיץ כאחד.שלום,אני עונה בחשש.
שלום אריקה. קול של גבר נשמע מהצד השני של הפלאפון.שמעת על
השביתה.
שביתה?איזו שביתה עם מי יש לי הכבוד?שואלת.
הגבר עם קול הסופרן שלו משיב ההסתדרות הודיעה על סכסוך
עבודה,לא ענית לווצאפ ששלחתי לך אינך צריכה לבוא היום
לעבודה.שכחתי לומר לך מי אני...אני מלאך שנשלח מלמעלה לבשר
שהיום יום חופשי לעובדים ואת זכית לשיחה הראשונה.
אריקה מביטה על הצג,מספר לא מזוהה.
איך לעזאזל עניתי למספר לא מזוהה, בטח פסיכופת שכח לקחת את
הכדורים החליט לעבוד על אנשים וכך הגיע אלי.מכווצת את גבותיה.
"אתה לא מזוהה אז לך תחזור לישון במקום להציק לאנשים
נורמאליים".מנתקת מסיימת את ההתארגנות לעבודה ויוצאת מדירתה
השכורה.
הפלאפון מצלצל,היא דוחה את השיחה פעם אחר פעם.
אחרי צלצולים רבים, מכבה את הפלאפון.
קרבה למקום עבודתה,נזכרת שהיא בלי חזיה. מחייכת לעצמה חיוך
פנימי נפשי. אנשים שילכו לעזאזל,הולכים בעינים עיוורות אחרי
מוסכמות. נשים מפסידות נוחות בשביל פלסטיות. הרבה יותר נוח
ללכת בלי חזיה.
מגיעה לעבודה. על הדלת תלוי שלט "היום שביתה,מי שהגיע,חבל
שחושב שצודק בשיפוט שלו".אריקה נושכת שפתיה, רוקעת ברגליה,
סוגרת את אצבעות ידיה לתנועת אגרוף. לעזאזל,שכולם ילכו לעזאזל
,היא אומרת.
חוזרת לדירתה השכורה.