קודם כל הוא שפך את המים לתוך בקבוקים.
הרבה בקבוקים של פלסטיק,
ליטר וחצי.
ואז הוא הוסיף למים צבע שלא יורד,
בטח שלא במים.
את המים עם הצבע מהבקבוקים,
הוא שפך לתוך שקיות,
ואטם אותן היטב.
ואז הלך אל הגשר.

הרבה מכוניות שחושבות שמגיע להן הכול
חלפו מתחת לגשר.
חלק רצו לדרוס בני-אדם,
חלק רצו להגיע מהר.
הם רצו להגיע מהר כי הן חשבו שהן חשובות
ומגיע להן.
בעל או בעלת הרכב צריך להגיע מהר-מהר
לכאן ולשם לעשות וזה וזה,
רק כדי לבהות בערב ולתוך הלילה בטלוויזיה,
ולעשות את אותו הדבר בדיוק למחרת.
ובשביל שבעל או בעלת הרכב יגיעו מהר-מהר
ממקום למקום,
כדי לראות בערב טלוויזיה,
הוא מסכן הולכי דרך,
ואם הוא דורס אותם - הוא מאשים אותם.
הוא אומר שהם לא "הסתכלו לו בעיניים".
הוא יושב בתוך טנק ברזל,
עובר הולך רגל ש-רק בגדים לגופו,
והוא מאשים אותו שהוא לא הסתכל לו בעיניים.
זו דרך של הממשלה ונהגי המכוניות
בקמפיין אגרסיבי
להאשים את הולכי הרגל בזה שדורסים אותם.
היו לו כמה תרמילים גדולים,
ובכולם היו שקיות אטומות מלאות מים עם צבע
שלא יורד,
בטח שלא במים.
הוא חיכה לפקק תנועה,
כי אחרי המכונית הראשונה זה כבר יהיה קשה מדי.
וכמובן שהיה פקק תנועה,
כי אנחנו בישראל,
וכולם ממהרים,
כי כולם חושבים שמגיע להם,
והוא צלף את שקיות הצבע על מכוניות שונות,
כמו משחק מחשב שצולפים בברווזים במטווח.
הוא עשה את זה מהר,
לפני שהם יבינו מה קורה,
ונס משם.

עשרות נהגי ונהגות מכוניות
התלוננו ששטפו את המכונית שלהם
בכתמי צבע אדום
שלא יורד,
בטח שלא במים.
הם חיפשו פתרון לבעיה,
ובינתיים הסתובבו עם כתמי דם
על המכוניות שלהם,
כמו חיות טרף טבוחות.