לְאִימָּא שֶׁלִּי יֵשׁ אַלְצְהַיְימֶר
וְאִימָּא אוֹתִי לֹא גִּדְּלָה
אֲנִי אֶת טַבַּעְתֵּךְ עוֹנֶדֶת, אִימָּא,
וְזוֹכֶרֶת אוֹתָךְ לְטוֹבָה.
אֲנִי הוֹגָה בָּךְ בַּלַּיְלָה, אִימָּא,
עַל מִשְׁכָּבִי מִתַּחַת לַשְּמִיכָה
חָפְנַי אֶנֶרְגְיָה  מְשַׁגֶּרֶת לֵךְ
לֹא  אוֹוֶה   לִהְיוֹת יְתוֹמָה.
עַד מֵאָה וְעֶשְרִים שָׁנָה לָךְ, אִימָּא,
אוֹ עַד כַּמָּה שֶׁאַתְּ יְכוֹלָה,
כְּלִי מַמְתִּין בְּלִבִּי לָךְ, אִימָּא,
כְּשֶׁתֵּלְכִי יְקַבְּלֵךְ בִּבְרָכָה,
וְיִנְצֹר  אֶת אֹמֶץ לִבֵּך,
תְּעוּזָתְךָ וְרִנַּת חַיַּיִךְ ,
אֶת דַּרְכֵּךְ הַנָּשִׁית לִשְרֹד
בְּעֵת מְצוּקָה וָחַיִץ
וְיוֹתֵר מִכָּל הַחֶדְוָה  
שֶׁשָּׁמַרְתְּ לָךְ וְלֹא הוֹתַרְתְּ לִי
בְּמוֹתֵךְ נָא הַשְׁאִירִי לִי קְצָת
שֶׁתִּפְרַח וְתִצְמַח בְּקִרְבִּי.
הֲיִי שָׁלוֹם.
©2007