את לי רחם,
עוטפת, מזינה ומכילה.
מרגיעה צפונות נפשי
במבט של נוחם, במילה.
את לי לקט פאה ונחמה,
לעת מצוא, בצוק העיתים,
מתווה דרכי בינות חתחתים.
את, מתת אל, להיטיב,
רוחי הסוערת, להישיב.
מיישרת לי קווים פתלתלים,
בראותי צל הרים, כהרים.
שמרי נפשך, שמרי,
כדברי המשורר,
ואהיה לך לנצח עזר
ולראשך נזר. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.