[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה







לורן רובין
/
שוויץ

משעמם לי.
אני משתעממת משיחות, משתעממת מאנשים ומפעילויות שלא מגרות את
המוח שלי בצורה קיצונית מספיק, כדי שיתעניין.
אני משתעממת, אני משתעממת עד כדי שאני מסוגלת לנתק את עצמי
מאנשים הקרובים אליי- רק בגלל שלא גירו אותי מספיק.
קופצת מנושא אחד לאחר, מדלגת כאיילה בין ההיגיון, לרצון
אני אוהבת שירים שמרסקים לי את הלב
אני אוהבת אנשים שמפרקים את הנשמה שלי לגורמים
אני אדם של משחקי כוחות, או שהשליטה היא בידי- או שאין לי
שליטה בכלל
כל מה שנמצא בצד הבריא, הוא בינוני, הוא האפור;
האפור הוא משעמם, האפור הוא השטח שלעולם לא אוכל להישאר בו
יותר מ2 דקות.
משעמם לי, משעמם לי להשתעמם מהמחשבה על מה שיכול להיות משעמם
מדי לטעמי, משעמם לי לחשוב על הגירוי הבא שאצטרך לספק למוח
המעוות שלי
לקחת סכין ולהעביר על עורי, רק כדי שארגיש משהו;
כשאנחנו שוכבים, אני מבקשת ממנו שיכה אותי חזק אך והוא לא
מסכים-
זה הרגע שבו אני מאבדת עניין, אז אני נותנת ניסיון אחרון
ומבקשת ממנו שיחנוק אותי... לזה הוא כן מוכן, למרות שהוא תמיד
משאיר לי מקום לנשום.
הלוואי ויום אחד אפסיק להימשך רק לאנשים שלוחצים את לבי בין 2
כפות ידיהם הקפוצות, הלוואי ואפסיק ללחוש את שמם של האנשים
שיודעים רק לקחת ואף פעם לא לתת, אנשים שלא יודעים לאהוב אך
דורשים שיאהבו אותם.
למרות הכל, אני עובדת עם עצמי;
אני מנסה להטיף למוח שלי שמותר לי לחיות את השקט, שלא הכל צריך
להיות הכנה לסערה, כן מגיע לי שיהיה לי טוב.
מגיע לי להיות בחברת אנשים שיודעים לחבק, מגיע לי להיות עם
מישהו שמלטף את פניי, שלא אתכווץ מהמחשבה שהוא הולך לסטור לי
במקום.
השעמום הוא ההרג המוחלט ל'אני';
אני מתחננת לאלוהים הקיים בראש שלי, בכל פעם מחדש, לאהוב את
מחסור האדרנלין
אני מתחננת שלא לחיות את מרדף השיגעון, מבקשת לאהוב את האמצע;
הלוואי והייתי מסוגלת לאהוב את עצמי, להיות מסוגלת להישאר בשטח
האפור-
אבל הצבע הזה אף פעם לא החמיא לי.







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
סליחה? איפה
השירותים פה?




מתוך: "סיור
בבית הלבן"
בהוצאת מינה צמח


(ג'ונסון)


תרומה לבמה




בבמה מאז 8/5/18 9:07
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
לורן רובין

© 1998-2018 זכויות שמורות לבמה חדשה