אי שם בתא שטח מרוחק, במקום בו האויב וכוחותינו מעמיסים יחדיו
את משא הגעגוע החרוך, הנערם בתלולית גדמי שמות שטרם נשכחה.

מושא תשוקתי, גאוותי, עתודתי, עוגן חיי היא, חוסר ודאותה
המתנפץ בפניי, טבול בכמיהתה לאכזריות, מילאו את פעריי.

אני הוא קברניט ספינת זכות השכחה, רודה באוהביי בשוט כאב ליבי,
מתקדם כסומא באבק הבטחות נחמת הזמן.

הושלכתי מהגן אל גיהינום הצורך וההכרח, אשא מבט אל מועמדיי
פק"ל הארורים בשגרת משמרתם המתהפכת.

כבוד ותהילה לגיבורים שנשארו לנצח בריק והאפילה!