בְּכָל לַיְלָה אֲנִי מְבַצֵּעַ גִּיּוּס
כְּלָלִי שֶׁל כֹּחוֹתַי הָאַחֲרוֹנִים
מְיָאֵשׁ אוֹתָם בְּכָל נְקֻדּוֹת הַגְּבוּל
הָאֵינְסוֹפִי, הַחוֹצֵץ בֵּינִי לְבֵין הַהֲוָויָה.
רַק לַמִּקְרֶה שֶׁהִיא תַּחְלִיט לְהִתְנַקֵּם בִּי

בִּי, עַל כָּל מעלליי בַּיּוֹם הַחוֹלֵף
עַל כָּל הָאַהֲבָה, הַצְּחוֹק, הַשּ-ִיחַ
רוּחַ הַחַיִּים שֶׁעָטְפָה אֶת כָּל כֻּלִּי
וְהִתְפּוֹגְגָה לָהּ אַל אטמוספרת הַזִּכָּרוֹן

הַלַּיְלָה תִּהְיֶה נקמה, אֲנִי חָשׁ
הִיא תֻּגַּשׁ לִי בַּזֵּעָה קָרָה
וַחֲלוֹמוֹת נִשְׁכָּחִים

-

בְּמוֹרָד רְחוֹב הַנּוֹסְטַלְגְּיָה
יֵשׁ אִטְלִיז נֶפֶשׁ
הַקֶּצֶב הוּא יָד הַמִּקְרֶה
וְהוּא מְקַבֵּל רַק שְׁטָרוֹת שֶׁל זְמַן..

הַאִם כְּבָר בִּקַּרְתָּ אֵצֶל הַקֶּצֶב הָעֲמָמִי?
...
הַמָּנָה הַקּוֹדֶמֶת אָזְלָה לְךָ
בּוֹ בָּרֶגַע שֶׁהִיא נִמְסְרָה לָךְ..
אך הַאֻמְנָם תּוֹסִיף לְפָרוּעַ אַתְּ
שטרותיו שֶׁל הַזְּמַן - אֵצֶל קִצְבִּי הַבָּש-ָר!
טראח, טראח!
אולי יָד הַמִּקְרֶה
כָּתְשָׁה בַּטָּעוּת גַּם אוֹתָךְ!

-

הַאֵינְכֶם מְבִינִים כִּי כָּאַב הוּא הַדָּבָר הַיָּפֶה
בְּיוֹתֵר עַל הָאֲדָמָה?
הכמיהה הַהִיא לַמַּשֶּׁהוּ אָבוּד שֶׁלֹּא יַחֲזֹר לָעוֹלָם,
אֵין זֶה הַקֶּסֶם הֶעָצוּם בְּיוֹתֵר בְּכָל הַיְּקוּם
הַמּוֹכֵר? - תְּחוּשַׁת הסובייקט הַבּוֹדֵד, האבסורדי,
בְּתוֹךְ הַתּוֹדָעָה הַכְּלוּאָה בֵּין שָׁרָשַׁי הֵגֵן
האבולוציוני. אֵין הַמַּכְאוֹבִים הַלָּלוּ הַתְּהוֹם
הָעֲמֻקָּה בְּיוֹתֵר בְּכָל כּוֹכְבֵי הַגָּלַקְסְיָה? אֵין
האבדון שֶׁבַּנֶּפֶשׁ ש-וֹרֵף וּבוֹעֵר יוֹתֵר מִן טַבָּעוֹת
הָאֵשׁ שֶׁל הַשֶּׁמֶשׁ הַגְּדוֹלָה? - הכמיהה הַהִיא
לַמַּשֶּׁהוּ אָבוּד שֶׁלֹּא יַחֲזֹר לָעוֹלָם. אָמְצוּ
אוֹתָהּ, אֲבָל אַל תִּשְׁכְּחוּ כִּי אַתֶּם מְאַמְּצִים
אוֹתָהּ בְּעִקָּר כִּי אֵין לָכֶם בְּרֵרָה.