[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה







חנוך ארבל
/
פתאום נזכרתי

באמצע הלילה נזכרתי שאת לא פה,
ושאני כאן, דהיינו,
לא אתך.
אז קמתי לתפוס את האוטובוס האחרון אלייך.
ואיפה את? בטח שוטפת את הסיר של הפסטה, וברקע שומעת רוק.
הרוח הייתה קרה, והכוכבים הדליקו את כל השמיים באורות שהלכו
והגיעו עד לעיר. אולי גם עד אלייך.
כל הנוף נמרח על חלון הזכוכית, כמו ציור מים שכשל. .
אם יכולתי להאט אולי יכולתי להבין מה קורה בחוץ.
ואיפה את? בטח מנקה מעצמך את כל מה שעייף אותך היום.
הנה אני, בצומת של שומקום עם אספלט שיכול להוביל אותי לאן שרק
ארצה.
המדבר מסביב ריק מרעש ונדמה שעוד רגע תכבי את האור הקטן והיחיד
שאני רואה באופק.
ואיפה את? בטח מתחת לשמיכה, ונותנת לעיניים להיכנע ללילה.
הנה את, ולא כמו שחשבתי. מה את חושבת?
באמצע הלילה נזכרתי שאת פה.







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
הבעיה האמיתית
שלך היא שאין לך
חוש הומור






יגאל עמיר, עונה
לך בחזרה.


תרומה לבמה




בבמה מאז 6/5/18 5:17
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
חנוך ארבל

© 1998-2018 זכויות שמורות לבמה חדשה