יום א 22.1.2012
למרצה שלי במכללה שלום רב.
אני מקווה שתקבל בהבנה את הרשימה הזו שהתחילה להכתב מזמן.
...בהקשר לשיחתנו בכיתה...כך צריך להתחיל את הרשימה הזו.
לשם הבהרת עובדות: כשבאים להגיד שהקבוצים לקחו את אדמות
המדינה, מה שנראה לי משולל בסיס, צלצלתי לניסן ניר מגבים
שהיה כאן מהתחלה, כשהקימו את הקבוצים בדרום, ותשאלתי אותו על
מה שהיה כאן בזמן שהוא וחבריו עלו להקים את הקבוץ שלהם, גבים.
ודיברתי אתו חצי שעה בטלפון; העובדות לגבי גבים וסביבתה
הקבוצית והאחרת, (ובהתחשב בכך שקבוצים אחרים הוקמו עוד לפני
כן, כלומר כאשר כלל לא היתה מדינה וכמובן לא מינהל), הן ש:
א. המינהל, עד היום, הוא הבעלים של הקרקעות של המדינה, ולפני
שזה הוקם - של הקרן הקיימת. כשדורות עלתה עוד לא היתה מדינה,
והמינהל, ההסתדרות, הסוכנות-מחלקת ההתיישבות והמרכז החקלאי
טיפלו בענייני קרקעות ויישובן. קק"ל היתה בעלת הקרקעות, היה
תכנון של משבצות להקמת יישובים והיה הסכם עם קק''ל, עם כל קבוץ
לחוד,לטווח ארוך. רק אחרי קום המדינה קק''ל חדלה להיות בעלת
האדמות, יש (היום-כנראה) הסכם של ניהול משותף של המנהל
והק''קל. החוזה עם המנהל הוא זמני, בכוונת מכוון. שיאלצו
לחדשו כל 3 שנים. היה מי ששילם דמי היוון עבור 49 שנים כולל
בניה. הקבוצים ויתרו על הסכמים אחרים מ ר א ש בגלל
אידיאולוגיה. הרעיון שלפיו הלכו הקבוצים היה ''לעבדה ולשמרה''.
המדינה שייכת ללאום. (ולמעשה לכן עד היום אין ברשותנו אדמה
ששייכת ל נ ו !) המינהל נותן אדמה למי שמעבד אותה. בקבוצים יש
120 יחידות מבוססות חקלאות. לקחו אז בחשבון שקבוצים עתידים
לגדול.
ב. מי שקיבל אדמה מפיק''א (עוד קודם לקק"ל) קיבל לתמיד.
לקבוצים מעטים יש אדמות כאלו. האמת גם כי היו אז מעט קבוצים,
וגם - בגלל האידיאולוגיה: 'אנחנו מחזיקים את האדמות עבור
המדינה שתקום...' (פראיירים. אז האדמה עלתה בפריפריה
גרושים...ולא רק שם אבל בעיקר.)
הרוב הן אדמות זמניות שהמנהל יכול לקחת כל 3 שנים, ולחדש את
החוזה או לא, מה שגורר כיום מאבקים בלי סוף, ועירוב התנועות
והכנסת בענין. ופרנסה לאינסוף עורכי דין...
אם נלך לימינו אלה: תבדוק: אפילו בשפיים יש חקלאות. וזה לא
ש בגלל שהם מוותרים על הרעיון של חקלאות כי הם במקום כל כך
נדלנ''י : זו נשמת אפו של כל קבוץ: אתה לא מאמין כמה באמת
עדיין הקבוצנקים, בגדול, 'חושבים חקלאות'. אגב, רוב מי שמנצל
את האדמות לנדל''ן, - לפי מה שאמרו לי- לא יכולה לבדוק-ממש -
הם דווקא המושבים. השכרת שטחים למחסנים וכו'. לא אומרת ששפיים
לא נהנית מזה שהיא באיזור מבוקש. יש מספר מועט של קבוצים כאלה,
באזורים מבוקשים. -עד 15 מ-280 קבוצים שיש, נדמה לי- אבל כך כל
בעל דירה בתל-אביב שאת הדירה האחת שיש לו מחלק ל4 חדרים ומשכיר
במחיר מופקע כל כוך כ'דירה'. נראה לי שלכך דווקא אנחנו
בקבוצים לא הגענו.
תקרא בעתוני הקבוצים על יבולים, ובעיות מים, הדברה חמסינים;
ומחירים, ובעיות כח אדם לעיבוד ירקות, פירות, חקלאות, עד היום.
זה ממשיך להעסיק אותם.
אחי היה כלכלן (לאחר שנות היותו עובד ומנהל המטע בקבוצו-לא
מהכורסה, בשטח. היית צריך לראות את פניו המתולמים בגיל 40
משעות, ימים ושנות חשיפה בעבודה בשמש. כמו שאבא חינך אותו: זו
גאווה לעבוד עבודת כפיים ולהיות חקלאי. אבא היה פלח עד יומו
האחרון בגיל 59.) אחי דאג, בצפון, כאחראי על המגזר החקלאי שם,
(ולאחר ההפרטה בקבוצו, כשהיה צריך לחפש 'הכנסה' עבור 5 ילדים
שיש לו. כאילו שקודם לא עבד מספיק קשה...) להטבות
ללולנים-מושבניקים, שהם רוב האוכלוסיה באזור מרום הגליל:
למכסות ייצור, מים. הוא היה מסתובב בפועל ימים בשטח, בודק
גם-כחקלאי-את העצים והשדות (כאדם מקצועי שרואה אם יש מחלות
וכו' או אם היבול נפל מהקרה, ולא בקטע של זה שרוצה לצמצם
עלויות ל'אוצר אלא הפוך: מה החקלאים צריכים. הגיע גם לחקלאים
במושבים שממש יושבים על הגבול כדי לברר מה הבעיות שלהם-לא לגבי
נדל''ן. לגבי עיבודים, הקצבת מים. באוצר אין מי שממש דואג
לחקלאים.(אגב, הוא היה קבוצניק, וכשהתחלפה הממשלה ממערך לליכוד
חשש, שהמושבניקים ידרשו להדיחו, אבל הם בהחלט רצו שימשיך להיות
הנציג שלהם. הם ידעו שהוא משיג להם הטבות ורואה אותם ומכיר את
בעיותיהם כחקלאי לחקלאי, מעשרות שנות שטח, לא כמו מי שיושבים
במשרדים הממוזגים בתל-אביב בשם המגזר החקלאי).
שאלתי אותו מה הקטע עם האבוקדו, שכולו הלך בליל קרה אחד בכמה
קבוצים ומושבים ולא היה מבוטח. הפסד של מיליונים-קורה כל
הזמן-התשובה: זה פשוט ביטוח יקר מדי! לא לכל חקלאי יש מיליונים
לעשות ביטוח. ומה עם העופות: הסביר לי: תראי, החקלאי מגדל את
העוף לפחות 3 חדשים עם כל ההוצאות הנלוות, בסוף מקבל 2 שקל
ושלושים על קילו, כשלמעשה רק ה30 אגורות הן הרווח. השאר-לכיסוי
הוצאות. המתווך מקבל עוד שקל על יום אחד של השהיה במחסנים או
העברה, השוחט עוד 80 אגורות לעוף(!), ובסוף המוכר בשוק או
במכולת מרוויח לפחות 2 שקל על כל קילו. ושם העוף שהה לפעמים
פחות מחצי יום...כך זה עובד.
כרגע דיברו ברדיו על עובדי החקלאות בערבה, הנטושה ברובה,
שכמה פראיירים הצליחו לעשות ממנה גן פורח. אם השטפון הנדל''ני
יגיע גם לשם, האם תאמר שהם צריכים, אוטומטית, לוותר על מה שהם
עושים בגלל ציונות? שהרי מאד קשה לחיות שם וקשה להיות כל כך
רחוק מהמרכז ולא להיות מסוגלים לעזוב את המקום בגלל העבודה
שדורשת להיות בשטח כל יום).
מי שלא נולד קבוצניק או מושבניק אולי לא מבין על מה אני
מדברת. זה באמת בגנים שלנו ואנחנו מאמינים בזה. תסתובב בשדות
הנגב באיזור ספיר, ותראה גן פורח. הכל נדל''ן?
אולי זה בכלל בעיה של מדינת ישראל: צריך להחליט ברמה הכי
גבוהה כמה מקדישים לאיזורים פתוחים, ועד כמה חשובה החקלאות
בארץ שלנו.
עובדה, גם בטחונית היישובים ליד הגבול-רוב הפריפריה-הוא
חקלאי והוא שומר על המדינה בכך שהוא חי שם. אז אם רוצים להחליט
שזה לא חשוב, שיחליטו את זה ברמה אידיאית, ולא להכריז על כל
חקלאי שהוא גנב רק כי בהלת הנדל''ן הגיעה לאזור בו הוא חי
ואותו הפך במו ידיו לגן פורח, עוד לפני שמישהו בכלל הסכים
לבוא לגור פה (מה שניסן סיפר לי-ניסן ניר האמור מגבים: הציעו
כאן אדמות במשך שנים לאנשים, שיבואו לגור באיזור, והיינו
מוכנים לוותר על אדמות, אבל אף אחד לא רצה...)
בקיצור: לא הכל נדל''ן.יש עוד דברים חשובים.
נ.ב. חקלאות בשער הנגב:
https://www.youtube.com/watch?v=sh1y4w1l9M
בברכה. |
