ואם יבוא ביום הזה בשעריי ירושלם, מה יראה?
אלו לא שנות השבעים ולא שנות השמונים,
אבל נשים סהרוריות ומיואשות עוד משוטטות ברחוב,
וערסים נרקומנים עוד מחפשים את מי לדפוק

אנשים שחיים בשביל שום-דבר
שאין להם מושג מה הם ומה הם החיים
שהם לא מבינים את המושג "אלוהים", אבל דבקים בו בראייה עיוורת
שהולכים לבית הכנסת בחגים, וחושבים שככה ימצאו חן בעיניי
אלוהים

הם תמיד אומרים שהם ואלוהים ביחסים טובים,
אבל הם לא טובים כלפיי עצמם, והם לא טובים כלפיי אנשים אחרים,
שגם הם חלק מאלוהים
כשאדם פוגע בעצמו או בזולת, הוא פוגע באלוהים,
כי אלוהים זה הכול
הדומם, הצומח, החי, ובני-האדם.

הברושים מרכינים ראשם לנוכח ילדה בבגדי סחבות
שהפנטזיה הכי גדולה שלה היא סוכריות אדומות
אנשים מטאטאים את הרחובות ומעלים אבק
אנשים צעירים יוצאים להרפתקה מסוכנת בעומק האויב -
להשליך את האשפה מהבית לפח הציבורי
לפני כן הם ראו הרבה טלוויזיה, וגם אחרי כן הם ייראו הרבה
טלוויזיה,
ולפעמים יישנו, יאכלו, ישתו, יבקרו בשירותים...