[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה







מוטי פרי-מור
/
תם ונשלם

אם אי פעם ארגיש לבד בעולם, אדע שזה לא הדבר הגרוע ביותר שיכול
לקרות לי. הדבר הגרוע ביותר שיכול לקרות לי הוא שארגיש לבד
ומאוכזב על שלא פעלתי מספיק ואז אדע שזה אמיתי ובגללי, כל עמל
חיי אינו שווה מאום, כל העשייה, ההצלחות, המפלות הביאו אותי
להבין שיש הרבה גורמים להצלחה ומעט גורמים למפלות, את מצבי
העכשווי אני בהחלט יודע. אבל, אם אי פעם ארגיש שוב שהלב שלי
עמוס מתפתל מכאב, או מאבד זיכרונות ותקוות שהיו, זו תהיה תחושה
שתרדוף אותי בלילות חשוכים, אני מכיר ויודע איך זה מרגיש כשהלב
מתייסר ולא מסוגל להרפות ממה שבתוכו ושאולי לא הענקתי די
מהשלווה והשקט, שלא מצאתי לנכון  להיות יותר סבלני, כי אני
יודע שיש שם מקום להכיל את כולך.  לא פעם בלילות של בדידות,
פגשתי בזיעה הקרה על גופי, שדיברה אליי בשפה שלא הכרתי, חשתי
עמוק בפנים שכל מה שאני צריך זה אותך, לצידי, עכשיו לתמיד,
שאחבק אותך חזק עד שלא תוכלי לנשום יותר מרוב געגוע ואהבה, לא
אעז לעזוב אותך.

אבל, באותם רגעים כשאני לצידך, ללא חיבוק ולא משפט רוגע, הכעס
מתגבר בקצב מסחרר והבדידות הורגת.

אני מכיר אותך ויודע שלאהוב עד הסוף, את מפחדת, כי אין בך
ביטחון בי או אולי סתם לא מסוגלת להכיל ובורחת שנייה לפני כמו
פרפר שעף ממקום למקום (והרי שבסוף אולי תחזרי אל חום ידי).
אבל.  אני גם מתפלל ליום הזה שאהיה מסוגל לתת לך לחזור, לשחרר
ולהשאיר את כל הרע שהיה לנו, הכי רחוק מעבר. או אולי מחכה ליום
הזה שאוכל לחייך ולחשוב עלייך, לראות את הפאזל שלי שלם במקום
שהוא שקט שלו ורגוע. הרי את יודעת כמה אני מסוגל להעניק, את כל
האהבה שיש לי להציע ולא קיים דבר שיוכל לשבור אותי, חוץ ממך,
כאילו נולדת בעבורי ובכל פעם מחדש, נשארת בתוכי ומהפחד מהיום
הזה שפתאום יימאס לך ומזה ששוב תדאגי לרסק לי את הלב לאלפי
חתיכות בלי טיפה של רחמים.

אני מתפלל בשבילך שיום אחד תלמדי דבר או שתיים על איך זה לאהוב
עד הסוף בלי אולי, כי את תמיד בורחת שנייה לפני ומונעת את
ההזדמנות לאושר.

ואני גם מתפלל מעט בשבילי שיום אחד אפסיק לאהוב אותך, אסגור את
כל החדרים שפיניתי רק לך בתוך הלב שלי, שהלך והפך עמוס עם
הזמן.

ואולי, ואולי אלמד את עצמי לחיות בלי...  בלי שתחזרי.







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
מה ללבוש היום
למסיבה

ציניות או
אנטיפטיות?


תרומה לבמה




בבמה מאז 1/5/18 8:07
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
מוטי פרי-מור

© 1998-2019 זכויות שמורות לבמה חדשה