[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה








מה אתה תוהה ובוהה כאשר מולך ניצב מרוחקות, מטפטף את מזונו על
בגדיו, קשיש שמאבד את זיכרונו לעיתים, או בכלל את הקשר
למציאות, ובמקרה הטוב, גם מאבד גרב או נעל?
האם זה מה שאתה חושב ?  האם זה מה שאתה רואה?

פקח את עיניך, כשאתה מסתכל עליי, אגיד לך מי אני, אני אדם
שמרגיש בגיל עשרים עם הורים, אחים ואחות ולפעמים אני מרגיש כמו
בחור צעיר שעתידו בידו ונותרו לו עוד מיליון שנים לחיות, החולם
שיחוש שוב פעימות לב מרגשות ואולי יתחיל את הסיבוב מחדש, עדיין
זכרוני הקלוש נותן קפיצה לעבר מהלך חיי, זוכר את נדרי האהבה
שהבטחתי בצעירותי, זוכר את העול והקושי, זוכר את כל התהפוכות,
ועכשיו... יש לי צעיר משלי, כאילו כמו גבר בן עשרים, אבל,
הצעיר שלי, עכשיו גדל וזקן מהר מידי, השנים 30 40 50 חלפו מהר
מידי וצ'יק צ'אק הגיע לגיל השישים.

אני מתחלחל באימה מהמציאות... הילדים שלי גדלו ונעלמו לעולמם
ועיסוקיהם (ברור שלילדים יש עולם משלהם !), שעולמי אינו עולמם,
אז מה אם אני הוא זה שיצרתי אותם והבאתי אותם לעולם ?! איזו
זכות יש לי על שיגיון בחירותי והגשמת זרעי!, מי אני שאגיד או
אציע להם מידיעותיי וניסיוני!, מה כבר זקן קשיש וחדל מוחין
כמוני יכול לתרום להם ?!!, לכל היותר מותר לי לחייך ולשתוק,
זכות עלובה זו עוד נותרה לי, (לילדי בלית ברירה!) חרותי הקטנה,
עדיין נתונה ושמורה לי.

להיות זקן זה כמו להיות, להראות ולהרגיש כחסר תועלת, הגוף,
מתפורר, חוסר המרץ חוגג, הבילוי העיקרי... רופאים ותרופות,
הכיסים שהיו פעם מלאים בכתובות ומספרי טלפון של בחורות נאות
ומקומות בילוי, והארנק שהיה עמוס במזומנים הפכו משכן למרשמים
רפואיים ותזכורות מפאת השכחה, המקום שהיה בו פעם לב חם
ואוהב... כבוי, אבל, בתוך המתפגר הזקן הזה שוכן עדיין בחור
צעיר שזוכר את השמחות, את הכאב, את הקושי ואת ההישגים.

האמת אני גאה על מהלך החיים שעברתי ועשיתי ואין לי טענות !!
כיום בגילי, גם את שגיאותיי לא אוכל לתקן, חוויתי את הדבש וגם
העוקץ, את המר ובניהם... למרות כשאני חושב על השנים שחלפו,
(לדעתי הם כל כך מועטים), על אף ולמרות שהספקתי הרבה, הכל נעלם
מהר מדי, לקבל את העובדה והמציאות העכשווית שלי כיום זה לא קל
ואף קשה...  שום דבר עוד לא גמור ויכול להיות שחיי עשויים
להימשך עוד זמן לא מועט, מרגיש עכשיו כאילו אני איש צעיר בגוף
זקן, השכלתי להבין שחיים קצרים או אריכות ימים אין בהם יתרון
או חיסרון, לעזאזל... הטבע הוא אכזר... יש לו חוקים משלו,
העובדה היא: שהצלחתי להגיע למעמד זה של זיקנה, מותירה לי את
הזכות לאחל גם לך להגיע לזיקנה!.

זכור ופקח את העיניים והמחשבה, מעל ולמרות הכל... זה לא איש
זקן ובוה, ז ה   א נ י !!







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
אל תעשן
בשירותים כמו
שאתה לא מחרבן
במאפרה.

אל תשתין בבריכה
כמו שאתה לא
שוחה בשירותים.


תרומה לבמה




בבמה מאז 1/5/18 8:03
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
מוטי פרי-מור

© 1998-2019 זכויות שמורות לבמה חדשה