[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה







אפרת בנור
/
אביגיל

צמרת הברוש נושקת לרגלי העורבים. באופק שמש אחרונה מטביעה
עצמה. העין שלך מתמגנטת לכתמתמות השמיים. ברדיו מארחים את
יהודית רביץ. את עושה חשבון שהיא צריכה להיות עכשיו בת ששים
ואחת והמספר הזה שאיכשהו גם אומר עליך משהו, מרגיש תלוש וזר.
מישהו מצפצף מאחור בקוצר רוח. את נבהלת ומסננת לחלל הטויוטה
כוס אומק. מתקדמת ארבעה מטרים בפקק האינסופי ופוזלת מערבה. כל
כך הרבה סינדרלות את חושבת לעצמך. ארבע ארבעים וחמש. הווייז
אומר שיקח שעתיים להגיע הביתה. היא שרה את באה מאהבה ואת נהנית
לחשוב על המקורות ועל לבוא ולדעת.
שולפת מנרתיק האיפור את הויברטור שקנית ביוני האחרון בברלין,
זה שגודלו כגודל סוללת אצבע, וקראת לו אביוניקי ומצמידה
לעינוגית. איך האקדמיה לא קיבלה את השם הזה לעולם לא תביני.
בכל אופן, את דבקה בו. הטוניקה שלך מסתירה הכל. עכשיו את
משועשעת. סוגרת את הרדיו ושולחת יד לסלולרי. מקלידה נינה סימון
ביוטיוב שתשיר לך את Feeling good.  הקול המכשף שלה מתאים
לעומס הזה בכביש והירכיים שלך נעות לפי הקצב ומחוללות עונג
שמטפס אט אט לעבר הטבור, החזה, הגרון והנקודה הנהדרת שבמרכז
המצח שלך. את מאפשרת להתכווצויות להגיע לכתפיים ולמתוח אותן
בהנאה את עוצמת את העיניים לרגע קט, מרגישה איך חמימות נעימה
מתחילה להתפשט בין הירכיים. אומדת את המרחקים לסובארו שלפניך
וזוכרת את המזדה הצפצפנית הכסופה מאחוריך. מסתבר ששוטר רכוב על
אופנוע היה עֵד למגעים שלך עם הטלפון. מקיש על החלון, אומר לך
להשאיר את הידיים על ההגה ולעצור בצד. הקסם שיצרת נגוז באחת.
מאותתת ימינה, החיפושית מימין מאפשרת לך להתקדם לשול. פותחת את
החלון ולוחצת את ירכיך זו לזו להחניק את אביוניקי בזמן שאת
מחפשת את רשיון הנהיגה והביטוח בארנק. את יודעת שזו עברה של
שלושת אלפים שקל, שואל השוטר ומעיין במסמכים תוך כדי מילוי
הדו"ח. אני גם אוהב אותה אומר כחול המדים ומצביע בראשו לעבר
הרדיו ולקולה של נינה. אבל גברת אביגיל, לא בזמן נהיגה. גם לא
בפקק. הירכיים הרפו מהלחץ ואיכשהו אביוניקי החל להסתחרר
והקפיצה שלך הפתיעה מאוד אותך, אלופת השליטה ובהחלט את אדון
שוטר שמיהרת להרגיעו ולומר שהכל בסדר. כנראה פרעוש. התקופה
הזו, הכלב שלך. התשובה היתה מספקת בהחלט. כחול המדים אחל לך
יום טוב ושב לאופנועו. הלב שלך תבע קיומו ומיהר כמו מטורף
לשומקום. בשמאלך, איתרת את אביוניקי וביד מיומנת הפסקת פעולתו.
נשענת לאחור להסדיר את הנשימה חושבת על הקנס המטופש, על השימוש
הלא בטיחותי בצעצוע שלך, על זריזות הלשון והמזל הגדול שמלווה
אותך. כשהוא חוזר לקצב הרגיל ואת כבר יודעת איך תשיגי את הכסף
לקנס בעוד חודשיים וחצי, את מעבירה את נינה לרצועה מספר ארבע,
לHere comes the sun, מורידה את המשענת מעט לאחור, מעלה את
הווליום, מיטיבה את משקפי השמש על האף, מעירה את אביוניקי
וממקמת היטב, ובגוף רפוי ממתינה למתיקות שתגיע כמו אדוות
ותתפשט בכל התאים כמו שמש חמה, ממיסה.







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
לא, מה פתאום?
נראה לך שאני
סלוגן?
אני בכלל קטע
שירה ארספואטית





סלוגן מתחכם


תרומה לבמה




בבמה מאז 1/5/18 8:04
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
אפרת בנור

© 1998-2018 זכויות שמורות לבמה חדשה