כָּל הָאֲהָבוֹת שֶׁלִּי
הֵן בִּלְתִּי-מְמֻמָּשׁוֹת,
אֲבָל כָּךְ אֲנִי אוֹהֵב אוֹתָן.
הכמיהה לִנְשִׁיקָה הִיא תָּמִיד
חֲזָקָה יוֹתֵר, מִן הַנְּשִׁיקָה עָצְמָה

-

מָה שֶׁהֲכִי מַחְרִיד אוֹתִי אֵלּוּ
רִגְעֵי הַשְּׁתִיקָה שֶׁהָיוּ בֵּינֵינוּ
שְׁתִיקָה, לֹא כִּי דָּמְמָה
(להיפך הֲרֵי זֶה מְקֻדָּשׁ)
אֶלָּא מִתֹּקֶף חֹסֶר הַגְשָׁמָה נַפְשִׁי;

כָּל רֶגַע שֶׁלֹּא
אָהַבְנוּ הֲכִי הַרְבֵּה
וּבְכָל דֶּרֶךְ, כְּשֶׁעוֹד יָכֹולְנוּ

לֹא בְּתַסְבִּיכִים אֲנִי נִזָּכֵר
גַּם לֹא בַּנְּשִׁיקוֹת, אֶלָּא רַק
בָּרִגְעִי חֹסֶר מִמּוּשׁ הַפּוֹטֶנְצְיָאל -
זה שֶׁהָיָה טָמוּן בֵּינֵינוּ

-

כְּשֶׁאֲנִי מְסַיֵּם לְעַשֵּׁן
אֲנִי תָּמִיד זוֹרֵק
אֶת הֶבְדֵּלִים לַפַּח

אוּלַי פה, תִּדְלֵק לָהּ
אֵיזוֹ לֶהָבָה יוקדת
מִן הַנִּיצוֹץ הַקָּטָן

-

תָּמִיד נִשְׁאַר בְּךָ
רַק קְצָת שֶׁל נְשָׁמָה
(זֶה תָּמִיד
קְצָת)

וְהַמְּעַט הַזֶּה, מְאוֹתֵת
לָאִי-אֵילוּ זִכְרוֹנוֹת
לִתְקֹף.

לֹא לַשֵּׁם אֵיזֶה
נִצָּחוֹן מְפֹאָר
אֶלָּא רַק כְּדֵי לְפוֹרֵר מְעַט
מִן הַסְּטָטוּס
קִוּוּ.