מָתַי הָיָה זֶה שֶׁחָדַלְנוּ לְאַבֵּק חֲלוֹמוֹתֵינוּ
נָתַנּוּ יָד לְהַזְנָחָתָם
כְּמוֹ גַּם הַתַּחְבִּיבִים
שְׁרִירֵי הַבֶּטֶן
יַחֲסֵי הַמִּין
יַחַד עָקַבְנוּ אַחַר הַדְּהִייָה וְהַקְּמִילָה
עַד שֶׁהָלְכוּ וְכָבוּ
לֹא הָיָה בָּנוֹּ הַכֹּחַ לִשְׁלֹחַ יָד וּלְמָרְקָם
סְחוּטִים וְלֵאִים הִטַּלְנוּ עַצְמֵנוּ
בִּנְהַר הַשִּׁגְרָה
נִמְנָעִים מִלְּהַבִּיט בַּהִשְׁתַּקְּפוּת
מָתַי הָיָה זֶה שֶׁהָפַכְנוּ לְמַה שֶׁנִּשְׁבַּעְנוּ
שֶׁלְּעוֹלָם לְעוֹלָם לֹא נִהְיֶה
שֶׁנְּנַצֵּחַ אֶת הַשִּׁגְרָה
שֶׁלָּנוּ זֶה לֹא יִקְרֶה